לאכול,לאהוב,להתענג

ההיית או חלמתי חלום?

מתעוררת הבוקר ועדיין תוהה אם זה נכון שאתמול פגשתי את סופרוומן?

"טאטי" הלא היא ענת זרמתי שבגיל 40 החליטה שזה הגיל שאפשר להתחיל ולבנות עסק עצמאי משלה, זה הגיל שבו אנחנו חייבים להתחיל ללכת אחרי החלומות שלנו לפני שיהיה מאוחר והיא חלמה וגם הגשימה ענת בוגרת הפקולטה להנדסה תעשייה וניהול, אשת היי טק מוערכת אמרה שלום למשרה שהיא חלום ויצאה לעולם ליצר חלום משלה והחלום שלה היה לפתוח מסעדה ולא כי היא אשת קולינריה אלא פשוט כי היא אוהבת לארח, אוהבת אנשים וחברה ואלופה בלהקים משפחה של עובדים שיש להם מעין ערבות הדדית, יש לה את הדרכים שלה לייצר מערכת משומנת שעובדת היטב מתובלת באהבה ומשפחתיות ולא מאבדת מערכה, אני קוראת לזה גאוות יחידה.

בהתחלה היא הקימה את ביסטרו טאטי בגבעתיים שהיה הבייבי שלה שצמח כל כך מהר והפך לסיפור הצלחה ואז כשהיה צורך גם בלחם שיענה על אותה איכות קולינרית שיש בביסטרו נפתחה המאפיה והשילוב בין השניים פשוט היה סיפור הצלחה, היא לא אוהבת את הכרך הגדול ומאמינה שאנשים צריכים לעשות דרך כדי להגיע למקום שכולו חוויה גסטרונומית מקום בו לא יצטרכו להתענות בחיפוש חניה, יש כוח לפרברים של לקוחות חוזרים העסק בנוי על 60%-70% לקוחות חוזרים, מה שיוצר בעיה עם חידושים בתפריט הם רוצים את המוכר והידוע היא אומרת.

זו בעצם התורה בקטנה על פי ענת בהגדרת החלום וההשקעה שלה בחוויה הגסטרונומית כוללת יבוא אישי של אופה מניו יורק, בניית מאפיה עבורו ובמשך חצי שנה בניית תפריט לחמים, אבל מאפיה ללא מאפים זו רק חצי הדרך עכשיו הגיע תורו של הקונדיטור השוודי לאפות ליין של עוגות ואת הצמיחה הזאת הרשות המקומית לא יכלה להרשות, יש איסור למפעל תעשייה במרכז העיר והורתה על צו סגירה שהניע את ענת בשלהי 2007 למצוא את הפנינה החדשה באמצע שומקום ביהוד תוך הבטחה לראש העיר דאז יוסי בן דוד שהיא תפריח את השממה, המשימה הייתה לא פשוטה שכן היה עליה לשכנע את רואה החשבון שלה שההחלטה לשכור את המבנה הענק באזור התעשייה של יהוד מבנה של 1100 מטר מוקף מוסכים יכול להפוך למודל עסקי.

כך נולד החלום הבא טאטי לופט יהוד והמאפיה של טאטי.

30/08/17 , בשל אי הבנה הגעתי לפגישה עם ענת בגבעתיים ולאחר המתנה מנומסת בתור ביקשתי לפגוש את ענת, ענת לא כאן ענה לי הבחור הצעיר, בטוח?! שאלתי שוב כלא מאמינה, הוא ענה לי בחיוך. "אם היא הייתה כאן לא היית מפספסת אותה" שיחה קצרה עם ענת והבנתי שהיא מחכה לנו ביהוד ויצאנו לדרך.

הגענו למסעדה הומה ושוקקת אווירה צעירה צלילים נעימים ואנשי צוות מחויכים ואדיבים
ענת חיכתה לנו לחוויה שעדיין לא הבנו עד כמה היא צפויה להיות טובה
היא מאד דומה לאבא שלה הדוד האהוב שלי, אותה פגשתי לפני כארבעה עשורים לדעתי ממש עוד בילדותי.
הסיור מתחיל אנחנו נכנסים ועוקבים אחרי תהליך היצור של הלחם, הסילו של הקמח ועבודת הלילה של הקונדיטורים והאורזים, חנות הלחם והמאפים לקראת סגירה ואני עוד מספיקה לטעום מלחם הבית המשובח שעשיר בדגנים וטעמים.

משיחה עם ענת אני מבינה שהמקום מנוהל כמו חברת היי טק, 220 עובדים שרובם צמחו בבית הזה והתחתנו ביניהם 20 זוגות קודמו בתפקידים והביאו תוך כדי ויש כבר 9 ילדים, יש תפקידי רוחב היא מספרת ויש ביקורת טיב ואיכות יש אחראי לכל תחום, הכול נעשה בשקיפות, עובדים לפי יעדים ומתוגמלים גם בהתאם.

שחר זילברברג הגיעה לעבוד בטאטי עם אחותה התאומה, מצאה את האחד שלה אשר עבד בבר וכך גם אחותה התאומה.

המנות הראשונות החדשות בתפריט כבר על השולחן ואני נמסה, לביבת כרשה זאת אהבת חיים אצלי וכשהיא מונחת על צ'יזיקי עשיר וירקות חתוכים זו פשוט עסקת חבילה ואני שבויה, הלביבה נימוחה הגבינה מעשירה את הטעמים של הירקות הטחונים ופירורי הלחם שמצפים אותה פשוט מעדן.

סביצ'ה דניס מקשט את השולחן בצבעוניות קיצית שם ברוטב יוזו שאת ההרכב ממש לא מוכנים למסור, וואו!! נפלטת לי צעקה זה פשוט מושלם וארז טועם ומתענג ,כשאני שואלת על הרוטב עונה לי האחמ"ש יוזו והשאר סוד מקצועי ואני מבינה.

ארז וענת יצאו לנשום אוויר ובעודם שוטפים את הפה בהפסקת סיגריה אני גונבת את האחמ"ש שוב אל חדריי החדרים הקדושים בהם מתבצעות כרגע עבודות הלילה הוא יודע לספר לי שהוא כבר 4 שנים עובד בבית הזה שענת יצרה ואוטוטו מתחיל לימודים וברור לו שישלב לימודים ועבודה כאן כי זאת המשפחה השנייה,

במאפיה כבר עומל האורז על אריזת הלחמניות למשלוח לגבעתיים, הבריושים והמאפינס מחכים לתורם ועגלה עמוסה לחמים ריחניים ושזופים עומדת במרכז, אני עולה רגע לבדוק את החדר הפרטי שנראה מושלם לאירוע איכותי ובדרך חזרה מצלמת את הבר המרהיב.

אנחנו חוזרים לפגוש את שר המשקאות, דוד קוממי, האיש שלווה את תהליך יצור היין הפרטי שמשיק עבורם יקב סוסון- ים, יין עדין וארומטי בדיוק בזמן למנות הבשר והדג, טוב כמה מרגש כבר יכול להיות דג מוסר אתם אומרים ואני עונה זה פשוט מושלם, הדג שמוגש עם קישוטיי ארטישוק הוא ללא ספק מנת הדג הטעימה ביותר שחוויתי עד כה הרוטב מושלם והדג נמס בפה.
סטייק סינטה מונח על פולנטה ביתית המופקת במקום מה שאומר שהקמח אינו תעשייתי הוא מופק במקום כאן מגרדים את התירס לקמח, בכלל המסעדה אינה משתמשת בחומרים משמרים או צבעי מאכל כאן הכול מחומרים טריים והכול מופק במקום בשר ההמבורגר המושלם שמוגש לנו עם רוטבי הבית נטחן כל יום ארבע פעמים במקום.

אנלא מספיקה לצלם את ההמבורגר שנחטף בשניות מהצלחת "תדעי לך המבורגר זה הלחמניה קודם" היא אומרת ואני מקשרת את זה לעגלות העמוסות בלחמניות.

ארז מזמין לנו מוחיטו עשיר בפירות והקינוחים תופסים את מקומם על השולחן,

פבלובה מעוצבת מושכת את תשומת לב הסובבים שנגשים לראות את הקינוח, אליו מצטרף מלפי בכוס וגלידת הבית המותאמת לעוגיות הבית, הגלידה היא הפנטזיה האחרונה שענתי הגשימה, פגישה עם עופרה גנור הבעלים של "אייסברג" הולידה סדרת גלידות הנמכרות במקום אשר מיוצרת על פי הטעמים של מבחר עוגיות הבית החלווה הפבלובה והפקאן אין ספק שזו הצלחה.