כשרים ושומרים בטיול בחו״ל

לצאת לטיול בחו״ל כשומרי כשרות נשמע כמו דרך לא רעה לשמור על הגזרה- רוב המאכלים ממילא מחוץ לתחום. האם זה עבד?

בכל תהליך ישנן מהמורות, אומנם בגדול החיים שלנו תותים, אך תהליכים לא פעם רצופים ירידות. והפעם מצאנו את עצמנו ברגרסיה, כשהמחויבות איכשהו התמסמסה לה בעקבות יציאה של שבועיים לחופשה משפחתית בחו״ל.

אז מה הביג דיל אתם שואלים? כמשפחה דתית היה עלינו לדאוג לאוכל כשר. הצטיידנו בקטנה בכ-15 קילו בשר, הוספנו כמה סירים ומחבתות כדי להוציא לפועל כל ארוחה, ויצאנו עם עודפי משקל קלים. אדגיש שמדובר בחופשה של שני זוגות ו- 9 ילדים, סה״כ 13 פיות להאכיל – מבוגרים ומתבגרים, אז כמו כל אמא יהודיה טובה גם אני חששתי שמא יחסר, והעמסתי עוד ועוד, ולסיומת עוד קצת, שמא נהיה רעבים.

במשך החופשה הקפדנו ליהנות מארוחות בוקר מפנקות, כי כך טוען הרמב״ם שחשוב. המשכנו לסנדוויצ׳ים במהלך היום, ועוד איזו ארוחת ערב בשרית – טיילנו כל היום אז חשוב לצבור כוח ליום שאחרי, לא ככה?!
וכך יום רדף יום, אני ובן הזוג של חברתי, תומר, היינו אמונים על הכנת ארוחות מפנקות, נישנושים בין לבין, ומפה לשם נראה שהעלינו בלי לשים לב איזה 2-3 קילו, בקטנה.

7130

כפי שניתן להבין בין השורות, בשר ממש לא חסר, עד שבשלב מסוים הבנו שכדאי מאוד להתחיל להאכיל את הילדים בקבבים וקציצות לארוחת בוקר, אחרת יש מצב שנחזור עם בשר לישראל. בפועל שחררנו כל רסן, נהנינו מחברה מצוינת ואוכל איכותי בכמויות שלא היו מביישות מחנה שלם! אבל במקביל הרגענו אחד את השנייה: ״אז מה?! אוטוטו חוזרים לשגרה, ומתחילים לשמור ביחד״.

העובדה שיש קהל גולשים מצפים קצת הכניסה את דרורי ללחץ, יהיו מי שיפגשו אותו מחוץ למרחב הוירטואלי ויתבעו ממנו הצלחות, או יריצו עליו דאחקות. זהו הסיכון שלקחנו כששיתפנו את כולכם.

בינתיים דרור נפגש עם מאמן הכושר שהיה מבסוט מהמצב הגופני שלו, בכל זאת הבחור עושה יותר מ-60 ימי מילואים בשנה וחייב לשמור על כושר. לא ויתרנו גם על חזרה לשגרת תזונה בריאה יותר וחזרה לכמויות סבירות – זהו, החופש מאחורינו, ועכשיו חוזרים למסגרת.

דבר המאמן: יש הרבה אנשים עם כושר בסיסי טוב, כמו שדרור משמר כתוצאה מהמילואים, אבל כדי לשמור על אורח חיים בריא צריך לעבוד בתכנית מסודרת ומותאמת אישית, לצד תפריט מאוזן. בוסטים של אינטנסיביות גדולה פה ושם, באופן לא סדיר לא יביאו תוצאות.

דבר הבעל: אחרי החופשה חזרנו לשגרת מזון יותר מאוזנת, הפחתנו כמויות, והכנסנו מעט כושר על בסיס שבועי. ״מעט״, משום שהחלטנו שאנחנו רוצים להתחיל בהדרגה כדי להרגיל את הגוף ולאט לאט להעלות מינונים כדי להצליח ולא להישבר.

לסיום אופטימי, כי כזו אני: דעו שגם אם יש מהמורות ובעיקר ירידות חדות בדרך, הבחירה לחזור למסלול היא שלכם ובידיכם, אנחנו בחרנו לקחת אחריות. התוצאות עדיין לא ממשיות, אך העתיד שלפנינו פותח לנו אפשרויות לבחירות חדשות, כאלה שיביאו את הפיגורה למצב מיטבי.

מלי אבן חן
אחרי שנים בפוליטיקה הישראלית יצאתי לעצמאות, כיום אני מלווה בני אדם במסע השינוי שלהם. מלווה מנהלים בתהליך קבלת החלטות ומלווה ארגונים וחברות, בשיפור מערכות יחסים, תקשורת בין אישית, ועבודת צוות מיטבית להשגת מטרות והצלחה. מהפוליטיקה הכללית לפוליטיקה הארגונית....