כשלרוץ 17 ק"מ נחשב להורדה ו5 שאלות מטופשות שתמיד שואלים אותי

לשאלה הידועה: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?" התשובה כבר לא יכולה להיות "את אותם הדברים אבל לאט". כשיש 20 דקות להתארגן, כולל מילוי שקית מים, הוצאת אוויר כדי שלא ישקשק כל הדרך, וידוא 7 פעמים שהשקית לא נוזלת (מנסיון רטוב של נזילות באמצע הלילה), לפתות ולסגור את המקרר 5 פעמים כדי לקחת את התמרים, כדי להחזיר את התמרים, לקחת אותם שוב, להחזיר שוב ולבסוף להתגעגע לימים שאהבת תמרים, לקלל את הריצה ואת כל מה שהיא לוקחת ממך, אה, לא לשכוח להתלבש ולנעול נעליים, לזכור איפה רצים כדי לנעול את הנעליים הנכונות (כביש או שטח), להתאים את הKT לבגדים, לקחת מפתחות, גם של הרכב, לא להעיר את כל הבית תוך כדי ולצאת בזמן, את זה אי אפשר לעשות לאט. אבל הרגע התעוררתי…אחרי כל זה, אני מוכנה לחזור לישון. תודו שהתעייפתם רק מלקרוא.

running66_3

השבוע אני בשבוע הורדה. אושר ושמחה, ישנים עוד שעה. חבל שאף אחד לא הודיע לגוף שלי שמתוכנת (דפקט מקצועי) להתעורר ב3:33, שיחה קצרה עם עצמי, חזרה לישון…עד ….4:00, שיחה ארוכה יותר עם עצמי….לא עזרה, וב4:33 התחיל היום.

ועכשיו ברצינות. ממתי לרוץ 17 ק"מ נחשב להורדה אצלי? איך הגעתי למצב הזה? הרי לפני שנה וחצי עוד הייתי מעבירה את שבת בבוקר בקריאה עם הזרמת קפה ישר לוריד. איך בן אדם נורמלי, אוהב תמרים, הופך למוזר שקם באמצע הלילה כדי לרוץ ולא סובל תמרים. בואו נפתח את זה. אהבתי תמרים, זה היה הפינוק האולטימטיבי באמצע יום עבודה, עם כוס קפה חם, סתם כשבא לי משהו מתוק, ….לגמרי סוגר פינה של חטיף. היום, רק המחשבה עושה לי רע. אחרי מאות קילומטרים עם תמרים, זה כבר לא אפשרי, לא יורד בגרון, גם שקית מים שלמה לא עוזרת (אפילו אם היא מלאה כי לא טפטפה, הרי בדקתי אותה היטב לפני שיצאתי מהבית). לקראת הסובב…מוזמנים להמליץ איך אני עוברת 33 עם תחליף לתמר.

running66_2

מזל שרצתי רוב הזמן לבד הבוקר, אפילו בלי תמר, כי לא צריך להיחנק בשביל 17, היה לי זמן למחשבות. לתשומת לב הקבוצה היקרה שלי, להבא לא לתת לי לרוץ לבד, לכו תדעו מה יכול לקרות. המחשבות נדדו לכל מני שאלות ששואלים אותי בזמן האחרון, כל מני אנשים שקוראים את הבלוג שלי (ולא עושים לייק, כאילו כואב לעשות איזה לייק קטן, גם פרצוף אחר הולך, רק שאדע שאתם קוראים), כולה ביקשתי לייק, לא אמרתי תגובה, זה כבר למתקדמים, או חברים קרובים שאין להם ברירה, כבר עשו לייק, מה לא יכתבו איזה משהו קטן? אז לכל מי ששאל, נתחיל בסדרה תשובות לשאלות ששואלים רצים, קבלו היום 5 (למה 5? ככה בא לי, רציתי 3.33, אבל כבר אמרנו שאני לא מפלה בין מספרים).

  1. "אני לא יודע איך את יכולה לרוץ כל כך רחוק" – אני מעריכה כי ריצת 10 ק"מ עשויה להיראות לזרים שאינם רצים, הרבה מאד. אבל, זה באמת לא כל כך קשה כאשר את מתחילה לשבור את זה לצעדים קטנים. הנה הסבר מפורט לאיך מתחילים: מעבירים רגל אחת לפני השניה, ועושים את זה חלילה עד שמגיעים ל10 ק"מ. אף אחד לא באמת מתחיל לרוץ 10 ק"מ. מתחילים ללכת, כמה דקות, ואז לרוץ כמה דקות עד שמגיעים לקילומטרים….זה לוקח זמן אבל….הפתעה, אם מתמידים, זה אפילו קורה.
  2. "זה לא נורא משעמם?" – לפעמים זה כן, לפעמים זה לא. רוב הזמן אני נהנית גם משיחות שלא היו מתקיימים בשום מקום אחר, או סתם מוזיקה טובה בשילוב מיליון מחשבות. זה כמו תרופה ללא כל תופעות לוואי.
  3. "את לא באמת רצה – נכון?"  – טוב, אני מניחה שזה תלוי. יש כאלה שיגידו שבקצב-צב שלי זו לא באמת ריצה. מה'כפת לי? אני רואה את עצמי רצה, וזה מה שחשוב. כמו שמישהו חכם אמר פעם fake it till you make it.
  4. "אני יכול לסיים מרתון בקלות, אבל אין לי זמן" – ברכות על לוח הזמנים העמוס שלך. מה שאין לך, כנראה, הוא רצון, והתמדה. וכנראה גם יכולת ניהול זמן. או שתצטרף, או שלא תתרץ, ואם אתה צריך עזרה עם כל אחד מהשלושה, אני יכולה למנטר אותך.
  5. "למה את לא לוקחת פודיום, יש קבוצות גיל במירוץ" – זה הכי פשוט, חשבתי דווקא בכל מירוץ לסיים ראשונה, אבל החלטתי להיות נחמדה ולתת לVivian Cheruiyot לנצח, שלא תתבאס על זה שזקנה כמוני לוקחת אותה באיזה מירוץ פאאחח בין יקב לנחל יבש.

running66_1

אחד הדברים הכיפיים בריצה, הוא לגרור קרובי משפחה לטירוף, כי אם לסבול…לא לבד. כשהצלחתי לגרור את הענק, אחד היעדים שלו היה – לבוא עם אמא לריצשבת. בואו נשים את הדברים על דיוקם. מתי בדיוק ראיתם בן 17 קופץ מהמיטה לצאת לרוץ ב4 לפנות בוקר? אפילו ב5? תשובה נכונה – אף פעם. וכמו שכתבתי למעלה, יש לי בדיוק 20 דקות להתארגן בבוקר, ולאור העובדה שלהעיר אותו לוקח לפחות חצי שעה, יש כאן בעיה. הבוקר, בפעם הראשונה, הענק שלי הצטרף לריצשבת. ונהנה מכל דקת ריצה. (הוא חזר לישון שעה אחרי שחזרנו הביתה, והסיכוי להוציא אותו משם עד הערב קלוש, אז אם יש טעויות טייפו, זה בגללו, כאחראי למצוא טייפו'ס לאמא, הוא לא עשה את עבודתו הבוקר.)

#לאן_את_רצה_TantiRoza

tantiroza
Tanti Roza הייתה סבתא שלי, אישה מדהימה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, פשיניסטה ואופה המון. אני....אישה גבוהה, אמא ענקית, רצה למרחקים ארוכים, מנהלת אפליקציות (מערכות מידע), פשיניסטה ואופה המון....מה ייצא מזה....הזמן יגיד.