חשבתי, החלטתי, פרסמתי, נרשמו.
הקלדתי, הדפסתי, קניתי, סידרתי, שטפתי, קילפתי, חתכתי, ארגנתי, חיממתי, הנחתי, סחטתי, מזגתי, ישבתי.
פתאום דפיקה בדלת!
מה כבר הגיעו? איך יהיה? האם יאהבו? יהיה להם טעים? הסדנה תזרום?
אני אהיה מעניינת? הכל מוכן? זכרתי להכין הכל? הם יהיו סקרנים? אולי ישאלו שאלה שלא אדע לענות עליה?
יהיה בסדר! את נהדרת! ברור שיאהבו!
נושמת,
מחייכת,
פותחת את הדלת,
ברוכים הבאים לדרום אמריקה, איזה כיף שאתם פה!
ככה בדיוק כל סדנה שלי מתחילה: מחליטה על תפריט, מפרסמת, מכינה את כל המצרכים לפי המנות, עורכת את השולחן, מפעילה את המוסיקה ואז מתחילים הפרפרים בבטן, כמו לפני בליינד דייט (לא שהייתי בכאלו אבל יש לי הרגשה שזו התחושה).
כמה דקות אחרי התחלת הסדנה אני כבר לגמרי שקועה בהסברים על המטבח הלטיני, סיפורים על השליחות, שמות של מנות אקזוטיות נזרקות לאויר: לומו סלטדו, פאו דה קז׳ו, סביצ׳ה, אלפחורס, כאוסה לימניה ועוד. השיחה קולחת ואנחנו עסוקים בלחתוך, לבשל ולטעום. כל החששות שלי כבר נמוגו ואני מתחילה להרגע. האורחים מתכבדים בנישנושים הלטיניים, מתמוגגים מהטעמים, שותים פיסקו סאוור טעים, זזים לפי המוסיקה, מחייכים, צוחקים ,לומדים, נהנים וכמובן אוכלים.
אני יודעת שכאשר כל החושים שלנו פועלים יחד הקסם מתחיל להתרחש. ואיזה קסם זה שאנשים שמעולם לא שמעו על המטבח הלטיני, לא ביקרו בדרום אמריקה מתחילים להתאהב במטבח הלטיני.
רוצים גם להתאהב במטבח הלטיני? להגיע לדרום אמריקה מבלי להחתים את הדרכון?
אני מזמינה אתכם לאחת מהסדנאות שלי, כל הפרטים כאן
