כשהצוק היה איתן,

בחורה עם מחשב נייד

כשהצוק היה צוק,

היתה תקופה פרה היסטורית,

זה היה מזמן…

והיום כולנו חול איתן,

לא מבינים איך ככה הוא העולם,

שהבטיחו לנו שהוא נאור מתקדם,

שהוא כפר גלובלי קטן,

שייך ממש לכולם,

והנה חלפו להם השנים

ובעצם כל מה שהבטיחו

למרות ועם כל הנאורות והקידמה,

שום דבר לא השתנה.

הראש מסרב להאמין,

הדמעות לא נעצרות,

הבכי חלק מחיינו

הכאב קבוע לא זמני,

מה עוד לא עשינו

ומה עוד יש לומר,

עד מתי חיינו,

יהיו ללא שלום,

מלווים מלחמות,

ללא הפסקה.

שובו חיילים הביתה,

בשלום ושמחה,

מי יתן והעולם יתעורר,

ושזו תהייה המלחמה שלנו,

האחרונה….

ששלום לא יהייה

עבורינו עוד סתם,

מילה.