כשהסתיו מרגיש אביב

לא יודעת למה תמיד לפני ראש השנה ולא מתכוונת לעשרת ימי תשובה , אלא , שבועיים שלושה לפני, ממשיכות המחשבות למלא את מוחי. הזיכרונות צפים הרגעים האינטימיים עוברים לדף .

בזמן שכל זה קורה השקט הופך לסערה והסערה הופכת לשקט. אתמול בלילה עשיתי הליכה בחוף הצוק ונפגשתי אחרי זה עם חברה לקפה.

רוח הים היתה חמימה ולמרות זה הורגש הסתיו.

מעל בגדי הספורט שלי שמתי חולצת גינס וישבתי מכורבלת על הכיסא בחוף.

חברתי הייתה יותר רגועה מאותו יום שנפגשנו לארוחת בוקר.

סיפרתי לה על סרט מדהים שראיתי לאחרונה בטלוויזיה.

"המילים". היא ישבה רתוקה לכיסא והקשיבה.

תיארתי לה כמעט את כל העלילה הכנסתי מומנטים עיקריים של הסרט הצטמררנו וניתחנו יחד את הסרט.

מילים הוא אחד הסרטים שממש נהניתי ממנו אולי בגלל סיטואציות מסוימות שמצאתי את עצמי בתוך הסרט.

גלי הים נרגעו מולנו והמלצר ביקש שנשלם כי סוגרים את המקום.

שילמנו והמשכנו לשבת עוד כמה רגעים.

קר לי היא אמרה ולי חם עניתי וחייכתי.

הגעתי הביתה והתיישבתי לסיים את השיר שהתחלתי מהבוקר.