כשהסבא שלך הוא פושע נאצי

אמון – סבא שלי היה יורה בי

אמון -

רק מקריאת שמו של הספר ותמונת הבחורה השחורה המופיעה על הכריכה מתעוררת הסקרנות על מה בדיוק מדובר כאן.

ג'ניפר טגה היא אשה גרמניה צעירה , נשואה ואם לשני בנים. היא נולדה כפרי רומן בין אמה לבחור ניגרי שהתגורר בגרמניה. בגיל צעיר מאד נמסרה ג'ניפר למוסד של הכנסיה, שם ביקרה אותה אמה והיא הכירה גם את סבתה. בגיל 7 היא נמסרה לאימוץ אצל משפחה גרמנית נורמטיבית , גודלה באהבה ובמסירות ביחד עם שני בניהם והקשר עם אמה וסבתה ניתק לגמרי .

בגיל 38 היא מוצאת בספריה בהמבורג ספר הנושא את השם " אני חייבת לאהוב את אבי" ותמונת המחברת הניבטת אליה מהכריכה היא לא אחרת מאשר אמה יולדתה, מוניקה.

אביה של מוניקה , סבה של ג'ניפר היה אם כן לא אחר מאשר אמון גת , המפקד הנודע לשמצה של מחנה פלאשוב בפולין. אמון גת נודע באכזריותו הרבה כלפי אסירי המחנה ולא אחת שיסה בהם כלבים וירה בהם להנאתו ממרפסת ביתו שליד המחנה.

כגודל הזוועה כן גודל המשבר של ג'ניפר שסברה לתומה כי היא בת לאם יחידנית שניהלה רומן עם אותו בחור ניגרי אך לא יכלה לגדלה אצלה בשל היעדר תנאי גידול מתאימים. היא לא שיערה שסבתה, האשה הנאה והגאה שלמדה לאהוב בילדותה היא לא אחרת מאשר אשתו של פושע נאצי (את ההיכרות ביניהם, אגב, ערך לא אחר מאשר אוסקר שינדלר, שניהל עם אמון גת יחסי חברות – לצורך השגת עובדים למפעלו)

אמון גת

ג'ניפר מתחקה על עקבות בני משפחתה ולומדת להכיר אותם ולנסות להבין מה הביא את סבתה לתמוך ביודעין במעשי בעלה . ג'ניפר אינה מוותרת לעצמה, היא הולכת עד הסוף. היא נוסעת לפולין לבקר בביתו של אמון, בשרידי המחנה ומשתפת בכך גם את הוריה המאמצים, את בעלה ואף נפגשת עם אמה.

לג'ניפר היה גם קשר עמוק עם ישראל , בה בילתה מספר שנים, למדה באוניברסיטה והתיידדה עם מספר ישראלים. גם להם היא צריכה לספר את סיפורה המזעזע.

זהו ספר דוקומנטרי , משולבות בו גם מספר תמונות הממחישות ביתר שאת את  האסון הנורא . גניפר דנה בספר גם בבעיות של צאצאים אחרים של פושעי מלחמה וצורת התמודדותם עם חייהם בהווה.

אין זו ספרות בהגדרתה , אך זהו מסמך חשוב שיש לקרוא על מנת לנסות ולהבין את הדור השני והשלישי . זהו עוד ספר הייתי ממליצה להכניס לרשימת הספרים המומלצים לתלמידים בגרמניה, בישראל ובעצם בכל מקום בעולם.

אמון – סבא שלי היה יורה בי – מאת ג'ניפר טגה וניקולה זלמייר , הוצאת ספרית פועלים, 211 עמ' תרגום: דפנה עמית