כשגיל 50 דופק בדלת

כששואלים אותי בת כמה אני ואני עונה 48 מיד אומרים לי "את לא נראית". מישהו בכלל יודע איך נראים או צריכים להיראות בגיל הזה? יש איזה מודל שעל פיו אנחנו צריכים להיראות?

צילום: גלית סבג

במבט לאחור נראה שאף פעם לא נראיתי בגילי הכרונולוגי. בגיל 20 הגוף היה מוצק, הציצי עמד, הטוסיק שטוח ולא נראו קמטים באופק.

בגיל 30 צצו השערות הלבנות שלא הותירו ברירה או דרך להימנע מלצבוע את השיער.

בגיל 40 אחרי שתי לידות הפילטיס כבר לא השפיע על הגוף כמו בעשור הקודם ועל מכון כושר בשיא הקרירה לא היה בכלל על מה לדבר.

בגיל 42 אחרי לידה שלישית, לציצי רצונות (ובעיקר כיוון) משלו, הגרביטציה לא פסחה על הישבן ובתום חופשת הלידה המכון כושר הפך לשיגרה.

כמו בשיר של ריטה "פה ושם הופיע קמט" ועיגולים שחורים של חוסר שינה, בשוק יש שלל פרסומים והבטחות "שמעלימים קמטים ונראים יותר צעירים" וכל מי שרואה אותך מבוהל כאילו מה קרה? התבגרתי וזה בסדר, אני אישה.

מדיי פעם את מקבלת הצעה, "תזריקי/תמלאי פה ושם, תקני את הקרם, תלכי לטיפול פנים, יש חזיות פוש אפ מעולות, יש מגוון מחטבים, הכל במבצע, ממש פרגון לגוף שמשדרג את החיים".

צילום: אלבום פרטי
צילום: אלבום פרטי

ואני מתפתה, לפעמים מנסה, מקבלת אלרגיה ונשבעת שזאת הפעם האחרונה, מסתכלת על עצמי במראה ובסה"כ דיי מרוצה, הרי אין כמעט אישה שלא תגיד שהיתה שמחה לרדת 2 קילו ולא משנה ממש מה משקלה או כמה יגידו לה שהיא נראית נפלא כי בהרגשה שלה היא אף פעם לא תהיה מרוצה ממה שהיא רואה במראה לבד בשקט ערומה.

סלונה הזמינו אותי להרצאה עם ד"ר שגית משולם, אישה פלסטיקאית זאת באמת הפעם הראשונה שאני מכירה, שגית דוגלת בכך שצריך לשים את האישה במרכז ולא את האיבר, לכבד את השונות שלנו ממקום של כח ואהבה לגוף הנשי שיודעת להגיד לא כשצריך, שואלת מתי ניתוח פלסטי הוא ניתוח מעצים ומתי הוא רק מנציח סטראוטיפים של איך גוף האישה אמור להראות?

צילום: גלית סבג
צילום: גלית סבג

ובסה"כ כשאני מסתכלת על עצמי אני דיי שלמה עם ההרגשה, אני בריאה, נראית לא רע, משתדלת להקפיד ברוב ימות השבוע על תזונה נכונה, מתעמלת, מעשנת (נו חייב להיות משהו רע), למדתי לקנות מה שמחמיא לי ולא מה שאופנתי, ללכת עם נעלים שנוחות לי כי "את הכי יפה שנוח לך", להשקיע עוד 5 דקות בלמרוח סרום לפני המייק אפ ובעיקר לחייך כמה שיותר (למרות שזה מבליט את הקמטים) כי הכי חשוב בעיניי ממרום גילי זה להיות בריאים ומאושרים, שמחת חיים זה הדבר הכי טוב לעור הפנים.

ואולי הפוסט הזה לא יהיה רלווטי כשאגיע עוד שנה וחצי לגיל 50, אתגבר על הפחד, האלרגיה והמה אומרים ואכנע למה שבשוק מציעים, אבל מה שבטוח אעשה את זה רק בשביל עצמי, שרי אריסון פעם אמרה "השלום מתחיל בתוכי" ואחרי שהכרתי את שגית זה רק חיזק את ההרגשה הטובה שלי עם עצמי.

צילום: גלית סבג
צילום: גלית סבג