כשהגבול לא ברור אל תתפלאי כשחוצים אותו

היא: הלו בוקר טוב, הגעתי ל ARIO?

אני: בוקר טוב, כן הגעת לשלומית, אני בעלת העסק.

היא: אה…. נעים מאוד. ביקרתי באתר שלך, יש לך דברים ממש יפים.

אני: איזה כיף לשמוע,תודה רבה.

היא: תקשיבי, ראיתי באתר שלך שרשרת שממש אהבתי, אגת אפריקאית קוראים לה, ואני חושבת לקנות אותה לחברה ליום הולדת ורציתי לברר אם המחיר שמופיע הוא המחיר הנכון.

אני: קודם כל בחרת שרשרת מהממת וכן, המחיר שלה הוא 290 ש"ח כמו שמופיע באתר. מתי היום הולדת?

היא: מחרתיים ב 15/12.

אני: אה, היא מזל קשת את יכולה לבחור לה שרשרת עם אבני טורקיז זו אבן החודש שלה.

היא: טורקיז? לא ראיתי אותה אף פעם עם טורקיז, לא נראה לי. כמה זה עולה?

אני: באותו סדר גודל של השרשרת שבחרת פחות או יותר. את רוצה שאני אבדוק לך?

היא: לא כרגע, תודה .תגידי בקשר לשרשרת האפריקאית, אהההה, אין איזה הנחה, מבצע?

אני: יש מבצעים מפעם לפעם. כרגע אין.

היא: דווקא עכשיו אין? איזה מבאס, לא כי תקשיבי ,פשוט אנחנו חמש חברות שקונות לה מתנה ביחד יש לנו תקציב של 50 ש"ח לכל אחת 250 סה"כ, יש מצב את באה לקראתי? אני ממש התאהבתי בתכשיטים שלך הם כל כך מיוחדים ואני יודעת שהיא מה זה תאהב את השרשרת זה בול היא. אולי את עושה לי הנחה קטנה, 10% אפילו זה ממש יעזור לי.

אני: אה….טוב, יאללה אני איתך, אני לא נוהגת לתת הנחות על סכומים כאלו אבל אני זורמת איתך. אבל שתדעי שעדיין תצטרכי להוסיף 15 ש"ח עבור משלוח.

היא: רגע, לא כתוב באתר שלך משלוח חינם?

אני: כתוב "ברכישה החל מ 300 ש"ח"

היא: אבל השרשרת עולה 290, זה עשרה שקלים ממשלוח חינם.

אני: אבל ביקשת הנחה, את כבר לא משלמת 290 את משלמת 260.

היא: סליחה על הקטנוניות, אבל את מבינה שגם 260 זה לא בול מה שביקשתי ממך, יש לנו 250. אז אני אוסיף 10 שקלים מהכיס שלי .יאללה בסדר. אבל עכשיו עוד משלוח? זה כבר יוצא לי יקר, אני לא יודעת .

אני: את מבינה שאי אפשר גם הנחה וגם משלוח חינם? את צריכה לבחור או זה או זה. אז אולי תאספו עוד 5 ש"ח מכל אחת ואתן מסודרות. זה יוצא בדיוק 275 ש"ח כולל משלוח. 55 לכל אחת.

היא: לא, זה סיפור. קנינו לה כמה מתנות ונשאר לנו תקציב של 250 ש"ח , אני יודעת שהן לא יסכימו להוסיף. נראה לי שאני אחפש לה משהו אחר. חבל.

אני: 25 ש"ח זה מה שישבור אתכן? אז אולי תגיעי לאסוף את השרשרת ממני? אני בנס ציונה איפה את?

היא: איזה לאסוף? אני מרמת גן, אין סיכוי. זה רחוק והפקקים לשם.ממש לא.

אני: תראי, יש אפשרות אחרת, בעלי עובד ברמת גן, הוא על אופנוע אני יכולה באופן יוצא דופן לבקש ממנו להקפיץ לך את זה.

היא: את רצינית? וואי, איזו הצלה. כן בטח אני אשמח.

אני: יופי, מעולה אז איך את מעדיפה לשלם?

היא: באשראי, ומתי השרשרת תגיע?

אני: אני מניחה שתוך יומיים אני אסיים להכין אותה ואשלח לך.

היא: לא מחר?

אני: לא, השרשרת לא מוכנה אני מכינה אותה כשמתקבלת הזמנה וחוץ מזה את מבינה שאם הייתי שולחת לך את השרשרת היא הייתה מגיעה בדואר עוד 3, 4 ימים לפחות?

היא: אה, כי לא כתוב באתר שלך כלום על זמני הכנה, חשבתי שאת שולחת לי כבר, אמרתי לך שיום ההולדת שלה מחרתיים. אנחנו עושות לה מסיבה ומביאות לה את כל המתנות. זה חייב להגיע עד מחר.

אני: תקשיבי את מתקילה אותי, אני צריכה לראות איך אני מסדרת את זה עם שאר ההזמנות.

היא: תראי מה את יכולה לעשות, אבל באמת, אני יודעת שהלכת לקראתי והכל ואני באמת מודה לך אבל באמת חשוב לי שהשרשרת תגיע מחר. זה קריטי.

אני: (נאנחת) טוב, היא תהיה מוכנה לך למחר.

היא: תודה תודה! יווו, איזו מדהימה את, אני מה זה מודה לך. תגידי ואם היא לא תאהב את השרשרת, מה שאני לא מאמינה שיקרה, היא תוכל להחליף?

אני: ברור, יש לה שבועיים להחליף מיום הרכישה .

היא: מצויין. תודה אין עלייך!

כעבור שבוע צלצלה אלי כלת השמחה וביקשה להחליף לשרשרת עם אבני טורקיז.

הייתי צריכה להסביר לה למה היא צריכה לשלם עבור המשלוח אלי כשהיא כבר יודעת שהשרשרת נשלחה אליה ללא עלות. כמה כיף!

הלקוחה הנהדרת הזו הוציאה לי את המיץ אבל גם לימדה אותי שיעור בגבולות. מה שקרה בפועל זה שהיא ניהלה אותי. במחמאות, במתק שפתיים, בפריטה על הרגש.