כריתת טחול באמצעות ניתוח לפרוסקופי

בחורה עם מחשב נייד

במקרים רבים הטחול חייב להיכרת מהגוף כיוון שהוא מסכן אותו מאוד. אמנם הטחול בעל חשיבות רבה לתפקוד הגוף אך במצבים מסוימים הוא יותר מזיק ממועיל. אחת השיטות הכי טובות לכריתת טחול היא באמצעות ניתוח לפרוסקופי. מתי זה נדרש? כיצד זה מתבצע? כל הפרטים החשובים במאמר הבא.

 

הכירו את הטחול

הטחול הוא אחד האיברים שמשתייכים למערכת החיסון והוא נמצא בחלל הבטן. הטחול למעשה מסנן את כל תנאי הדם ישנים והפגומים, וכמובן עוזר לגוף להתמודד עם כל מיני בעיות חיסוניות כמו למשל זיהומים ונגיפים. המשקל הרגיל של הכבד עומד על כ-130 גרם כאשר המיקום שלו בבטן בדיוק רב יותר הוא מתחת לצלעות התחתונות מצד שמאל. במצבי מחלה הטחול יכול לגדול לממדים הרבה יותר גדולים, כאשר הוא גם יכול לגעת באיברים אחרים כמו למשל המחלה המפורסמת מחלת הנשירה. בחלק העליון שלו הוא צמוד לסרעפת ובחלק התחתון שלו הוא יכול להגיע עד לאגן כאשר הוא מתרחב.

 

אלו מחלות שכיחות אצל הטחול?

הטחול יכול לחלות במגוון רחב של מחלות כאשר יש מחלות קלות יותר שיעברו לבדן, יש כאלו שדורשות טיפול של רופא שיכול להיות ברמות חומרה שונות, ויש מצבים בהם יהיו חייבים לכרות אותו. למשל, אנמיה המוליטית, טרומבוציטופניה חיסונית וכמובן גידולים ייאלצו כריתת טחול בלית ברירה. בגלל חשיבות הטחול לתפקוד הגוף, כאשר הוא אינו פועל כשורה או גרוע מכך, מסכן את הגוף, עדיף להסיר אותו לחלוטין. במצבים כאלו הוא יהרוס תאי דם שחיוניים לגוף והתפקוד יכול להיפגע באופן מערכתי. חשוב לדעת כי כריתת הטחול היא אמנם ניתוח כירורגי מסובך אך היא שכיחה מאוד בימינו.

 

מתי צריך לכרות את הטחול?

ההחלטה על ניתוח כריתת הטחול מתקבלת רק אחרי שמתייעצים עם רופא המטולוג שמומחה בכל מה שקשור לדם עצמו, לייצור שלו וכמובן למחלות שלו. אחרי בדיקה מדויקת ביותר יכול הרופא להחליט האם כריתת הטחול תהיה מתאימה לגישה לפרוסקופית. יש מצבים בהם הטחול גדול מאוד וזה לא יתאפשר, או הגבלות אחרות שיכולות להיות. ניתוח לפרוסקופי הוא למעשה ניתוח פולשני אך אינו כירורגי באותה המידה כמו שיטות אחרות והוא מתבצע עם לפרוסקופ שיוצר חור קטן בבטן.

 

כיצד מתבצע הניתוח?

הניתוח חייב להתבצע בהרדמה כללית בגלל המורכבות שלו, ובגלל הכאבים העזים שמורגשים בו. כמו כן אין אפשרות כלל לבצע את הניתוח בהרדמה מקומית בגלל מיקום הטחול יחד עם אורך ומהות הפעולה. דרך 4 חתכים שמתבצעים בחלק השמאלי העליון של הבטן מחדירים את המצלמה הלפרוסקופית ועוד מכשירים שמסייעים לניתוח, כמו למשל צבת חשמלית שמבצעת את הכריתה עצמה על ידי תזוזת אלקטרודות שיוצרות חום גבוה מאוד. בעזרת האלקטרודות הללו שנראות כמו צבת קטנה מצליח הרופא המנתח לחתוך את כל הרקמות סביב החול כאשר ישנו מכשירים קטן שיורה סיכות באופן אוטומטי כך שהדימומים יהיו מעטים במיוחד. יחד עם זאת צריבת האלקטרודות סוגרת את כלי הדם.

 

המשך מהלך הניתוח

כאשר הטחול מנותק לחלוטין הוא מוכנס אל שקית אטומה שהוכנסה מראש אל חלל הבטן, כאשר ההוצאה שלו בתוכה מתבצעת בצורה חלקה למדי הודות לגמישות שלו. אחרי שמוציאים את הטחול מהבטן לעתים יעלה הצורך להשאיר בתוכה נקז שהוא למעשה צינור דק שמנקז מהבטן את כל ההפרשות שנשארו מהניתוח. אחרי הניתוח סוגרים את העור בתפרים ומכאן תתחיל ההתאוששות של הנפגע. באופן כללי הניתוח עצמו לא כל כך מסובך אם כי יש צורך בהתאוששות אחרי פעולה כזו.

פרטים נוספים תוכלו למצוא באתר של  איאן וייט – מומחה לכירורגיה קולורקטלית