כסלו – בין חושך לאור

כסלו הוא החודש של החושך ולכן גם חודש האור והניסים. כי אפילו החושך לא קיים בלי אור. אור החיים.

 

ידעת שלוקח בדיוק 5 שניות להדליק נר?

אמצע כסלו. הירח עגול גדול מלא ומאיר את החושך.

כסלו – החודש השלישי אחרי תשרי של החיים וחשוון של החזרה לשגרה. המעבר הרישמי לחורף. כסלו של החושך ההולך וגובר מיום ליום, מערב לערב.

הימים מתקצרים, מזג האויר מתקרר, נהיה גשום, רוחות…. החושך נוכח ועושה לנו להתכנס בפנים.

וכך, בניגוד לחושך שנופל עלינו – סמלו העיקרי של חודש כסלו הוא אור. ומקושריו – נס. תקווה. אמונה.

כמו הנרקיס של כסלו בשירה של נעמי שמר: כשמחשיך, מאפיר ומכנס – מופיע נרקיס. נקודות של חיים שפורצות החוצה כמו נס – קסם של אור.

כסלו הוא כמובן החודש של חנוכה ושל עוד המון המון עניינים שמרחפים בין אור וחושך – הנה כמה ממאורעות כסלו בהיסטוריה:

 ו בכסלו תשכ"ד (1963) – נרצח נשיא ארצות הברית ג'ון פ. קנדי . באותו ו' בכסלו תשל"ד (1973) הולך לעולמו דוד בן-גוריון שלנו וזה גם יום הזכרון הרשמי לזכרו של האיש שמסמל ייותר מכל את האמונה והתקווה העברית והציונית. את "הנס" של מדינת ישראל.

יב כסלו מיוחס לסיום כתבית התלמוד הבבלי

יז כסלו תש"ב 1941 – המתקפה על פרל הארבור שבעקבותיה מצטרפת ארה"ב למלחמת העולם השנייה.  גם כ"ט בנובמבר1947  – י"ז בכסלו תש"ח החלטת עצרת האו"ם  על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

כה כסלו נר ראשון של חנוכה -חג הניסים והנפלאות, האור והתקווה. ביום זה בשנת תרמ"ג (1882) נוסדה המושבה זכרון יעקב. בתרע"ח (1917) –ירושלים נכבשה ע"י הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, ובא קץ לשלטון הטורקי בארץ ישראל. בתש"ז (1946) נולד סטיבן ספילברג שאחראי לנכסי צאן ברזל של תרבות הקולנוע. בנר ראשון חנוכה תשע"א (2010) – השריפה בכרמל. ללמדנו שאש ואור צריכים להיות כמו כל דבר, במידה. כי אש מתפרצת, בלתי נשלטת חסרת מעצורים היא סכנה ואסון, מכלה שורפת הורגת.

ל' כסלו (תאריך מיוחד, רק לפעמים יש ל' בכסלו) בשנת תשכ"ט  (1968) האפולו 8 משוגרת לחלל למסע סביב הירח ומקיפה אותו עשר פעמים.

 אור החיים

האור נותן לנו אויר וחיים. ודווקא כשחשוך זה הזמן להתחבר למשמעות העמוקה ביותר של האור. האור שבתוכנו, או האור שעלינו להאיר כדי לפנות דרך בתוך החושך. או כדי לגרש אותו.

 אפילו החושך לא יכול להתקיים בלי אור. בלי אור אין כלום. ריק.

 הדבר הראשון שאומר אלוהים – "יְהִי אוֹר":  (א)בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ.(ב) וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל־פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל־פְּנֵי הַמָּיִם׃ (ג) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי־אוֹר׃ (ד) וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת־הָאוֹר כִּי־טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ

 יש תוהו ובוהו ואז בא האור, בלעדיו אי אפשר לברוא דבר. יש ריק. כלום. לא רק סיפור התורה על הבריאה האלוהית מסביר לנו את זה, האור הכרחי לקיום חיים בכדורנו ואין בילתו. פוטוסינטזה כל זה. תכלס. מדע.

אור הנר

 

חלומות, ניסים ונפלאות

יש אומרים שחודש כסלו מסמל את כח השינה, מה שהולך טוב עם חורף, התכרבלות והתכנסות. וכך – פרשות השבוע של חודש כסלו מקדישות מקום משמעותי לחלומות – חלומותיו של יעקב, חלומות יוסף, חלום פרעה. כך מסמל לנו הזמן הזה שאנחנו בתקופה של "תרדמת" שיש בה גם איזה קסם של תודעה נסתרת והזדמנות לגלות סימנים שמאירים לנו מקומות חשוכים ומורכבים.

הבעל שם טוב אמר "מעט מן האור מגרש הרבה מן החושך"

ורבי נחמן הוסיף עליו ואמר – "מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך – הדלק נר קטן בכל חדר חשוך שאליו אתה מגיע".

 כסלו נותן הזדמנות להתבונן ולהאיר את המקומות החשוכים בתוכנו. במערכות יחסים, בקשרים שאנחנו קשורים בהם. ובתוך כך להאמין בניסים ונפלאות. כי גם כשהכל חשוך וחסר תקווה, נראה בלתי אפשרי. בתוך החושך הזה, אם נדליק איזה אור קטן בראש, בלב, בנשמה – נצליח לא רק לגרש את החושך, אלא להאיר לנו דרך לשנות את דרכינו. להדליק נר בראש. במחשבה, במילה או במעשה –להאיר את התוהו ובוהו. כי גם כשלא רואים את האור בקצה המנהרה, צריך לזכור שהוא קיים.

תמיד אפשר וכדאי לספור עד חמש  – להדליק נר.

 העם הוא הריבון

 כולנו אור איתן

ומהפרטי לציבורי. המסר של חודש כסליו לנו כאזרחים, כחברה הוא בדיוק זה – הדרך להלחם בחושך היא בהגברת האור.

הדרך להלחם באטימות, בשחיתות, בגזענות – היא להגביר את הטוב, את היושר, את הכבוד בין בני האדם.

ולכן – אין זמן מוצדק ונכון יותר מעכשיו, משהגענו למחשכי החשכים השלטוניים, לצאת לרחובות ולהדליק את האור – להאיר ולגרש את החושך השלטוני שפשע בארצנו. נכון, הכי חשוך לפני עלות השחר. והחושך בימים אלה גדול ועוצמתי מתמיד. יכול להיות שעוד יהיה יותר חשוך מזה, אבל עדיין, אנחנו חייבים להבין שגם כציבור – קיימת בנו האמונה שיש אור בקצה המנהרה, אנחנו אולי מיואשים ואולי לא רואות ורואים אותו, אבל חייבים להאמין ולזכור שהוא שם – ובכוחנו ומעשינו להביאו ולהשיב את התקווה, את האור לארצנו. מחאת הבושה היא בדיוק זה. כי יחד כולנו אור איתן. נטו. צאו לרחובות, בואו למחות ביחד להגביר את האור.

"לא יהיה ניצחון של האור על החושך

כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה,

שבמקום להילחם בחושך,

עלינו להגביר את האור"  (א.ד.גורדון)