בכל בית יש כסא נדנדה. מעץ מברזל. אף פעם לא מפלסטיק. בערבים רואים אנשים יושבים על כסאות הנדנדה. במרפסת, בחצר, ברחוב. אין להם טלוויזיה. הם לא מסתכלים בפייסבוק. הם לא משחקים במשחקי מחשב. הם לא מדברים כל אחד בטלפון שלו. הם פשוט יושבים על כיסא הנדנדה שלהם בשקט. הם מסתכלים לרחוב, הם מדברים.
בסביבת כיסא הנדנדה אין חפצים. אין שידה, שולחן אוכל, פיצוחים, משקאות. הכל חשוף ונקי. דל. קוּבָה.
לאתר של למירי ליטווק – סופרת זיכרונות – כתיבת ביוגרפיות וסיפורי חיים www.alife.co.il
לאתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק www.mirielitvak.com
צילום: עופר גולדפרב www.offergoldfarb.com