לפני מספר שבועות נתקלתי בכתבה שפורסמה ב-YNET על אוכל של בית חולים. על פי מחקר שנערך בכמה בתי חולים בישראל, רק 15% מהחולים מצליחים לסיים ארוחה שלמה וכ-40% מהם לא אוכלים ונמצאים בסיכון לתת תזונה. ואני שואלת: איך יאכלו והאוכל כל כך מגעיל?
ניסיתי לשחזר את הרומן הפרטי שלי עם אוכל בית חולים.
געגוע למרק העוף של סבתא רוזה
לא מדובר בהתרפקות על ריחות וצבעים. אחרי הלידה, וגם שבוע מאוחר יותר, כאשר אושפזתי לפינוי חתיכת שלייה שנשכחה לה בפנים, אני זוכרת היטב את תחושת האכזבה למראה האוכל המוגש. אוכל אפור, חסר טעם, רך מדי ובהחלט לא מבריא.
האשפוז היה לי קשה ומדכא ואוכל טוב יכול היה פשוט לנחם ולשמח אותי, למרוח חיוך על פרצופי העצוב. כשהגיעה שעת ארוחת הצהריים רק הריח הוציא לי את החשק. ריח של אוכל מעובד, מלא שמן ולחלוטין חסר חיות. זה עורר בי געגוע למרק העוף של סבתא רוזה. חם חם ישר מהסיר ושהריח שלו מוביל אותי בלי שליטה אל השולחן. אני לא מצליחה לדמיין מצב שבו החולה פשוט יגיד: "לא תודה, כרגע אכלתי ארוחת בית חולים נפלאה ואני מלא ושמח".
למה זה נראה לנו טבעי שמי שבא לבקר בבית חולים, מן הראוי שיגיע עם משהו לאכול, איזה סיר קטן של תבשיל ביתי? ומי שלא בא עם סיר הוא גס רוח ולא מתחשב בחולה המסכן.
לשאלתי מדוע האוכל בבתי חולים כל כך לא טעים, ענתה לי האחות התורנית שלדעתה האוכל חובר יחד למצעים הדביקים ולפיג’מה המזעזעת לכדי תיאוריית קונספירציה כדי שתפנה את מקומך כמה שיותר מהר ולא תרגיש בבית.
אוכל צריך להיות חלק מתכנית ההבראה
ברור לכל שלספק אוכל בקנה מידה גדול זה מאתגר.
ראשית, במוסד גדול כמו בית חולים קונים את המזון בכמויות גדולות ובמחירים נמוכים, כך שמדובר במוצרים שאינם באיכות מוקפדת במיוחד (מישהו אמר אורגני??)
אבל כמויות גדולות לא בהכרח אומר אוכל לא טעים. אז משתמשים גם בתירוץ שהאוכל מותאם לדיאטה של אנשים הסובלים מבעיות בריאותיות שונות (כגון מחלות לב וכולסטרול גבוה) ולכן הוא לא טעים. מניסיון אני חייבת לציין שאוכל בריא לא אמור להיות תפל וחסר צורה וצבע.
רובנו מניחים שבבית חולים, כמוסד הנועד לשיפור הבריאות שלנו, אמורים להגיש אוכל בריא ואולי אף מעורר תיאבון. אך משום מה יש תחושה של זלזול בכל נושא האוכל בבתי החולים. הוא לא מוערך מספיק כמחולל בריאות, ואף אחד שם לא השכיל לעשות את הקישור בין התזונה של החולה ובין המחלות שהוא מפתח. אוכל טוב אמור להיות מרכיב מהותי וחשוב במסגרת טיפול רפואי ראוי. הוא אמור להוות חלק הכרחי ובלתי נפרד מתוכנית הטיפול וההבראה של המטופלים.
ואני ארחיק לכת ואומר שלדעתי בית חולים אמור לשמש דוגמא לחיים בריאים ולתרבות של מזון בריא, טרי ומזין. לא חבל לעמול על ביטוחי שיניים בחינם לכ-ולם במקום פשוט לחנך לצריכת סוכר מופחתת?
הם כבר הבינו שחייבים שינוי
בשל המצב העגום פניתי לחפש באינטרנט מאין תבוא הישועה. ובאמת גיליתי שיש תקווה. רופאים, תזונאים ומנהלי בתי חולים החלו לשים לב שמשהו צורם במערכת הבריאות. איך ייתכן שמוסד רפואי שנלחם במחלות הקשורות לעודף משקל כתוצאה מתזונה לקויה, מגיש בתפריט הקפיטריות שלו פיצה, המבורגר, חטיפים עתירי סוכר ושומן רע?
מצאתי דוגמאות למוסדות רפואיים שהשכילו לשים לב לכך ולשנות:
באורגון שבארה"ב, בעשרים ותשעה בתי חולים מקבוצת 'קייזר פרמננט' הלכו צעד קדימה והכניסו שוק איכרים שבועי למתחם בית החולים. הצוות, כמו גם החולים, קיבלו נגישות למזון טרי ובריא. כמו כן הנהלת בתי החולים החליטה לעבור לצרוך חלב נקי מהורמונים.
בבית החולים 'סנט לוק' בדולות’ שבמינסוטה עברו להגיש למטופלים ירקות ופירות אורגניים, וכך גם בבית החולים לילדים שבפילדלפיה.
גם בארץ נערך בפברואר האחרון כנס בנושא האוכל בבתי החולים. כולי תקווה שמשהו טוב יצא ממנו.
עוד יוזמה ברוכה נמצאת בפייסבוק ונקראת Jamie Oliver vs. Hospital Food. ג’יימי אוליבר, הלוא הוא השף הערום רב הפעלים, קורא לשינוי בתרבות האוכל בבתי חולים. האתר מספק מאגר של מאמרים שפורסמו בנושא ותמונות של אנשים ששלחו צילומים של ארוחות בתי חולים טובות יותר או פחות.
המחיר האמיתי הוא הבריאות שלנו
מול בתי החולים הטוענים שמחיר המעבר למזון איכותי יותר הוא גבוה מכדי שיוכלו לעמוד בו, עומדים מוסדות כמו אלה המצוינים למעלה, המציגים נתונים לגבי הרווחיות והכדאיות שבהגשת מזון בריא באמת.
הארגון העיקרי שסולל את הדרך בתחום חשוב זה הוא "טיפול ללא נזקים". זוהי תנועה עולמית שקוראת לטיפול רפואי אחראי מבחינה סביבתית. התנועה פועלת ביותר מחמישים מדינות ומנסה לחולל שינוי במגזר הבריאותי.
מייסד הארגון, גרי כהן, אמר בראיון כי זה פשוט מדהים אותו שבארה"ב ישנם מאה ועשרים מליון אמריקאים הסובלים מעודף משקל, ועל אף נתון מטריד זה עדיין מגישים בבתי החולים מזון התורם לאותו מצב חולני של השמנה.
נראה לי שלא הושקעה מחשבה אמיתית ומעמיקה על המסר ששולחת מערכת הבריאות לחוליה. מי שרוצה להבריא באמת רצוי שיישם מספר עקרונות לגבי המזון שהוא צורך. לחולים, יש להרכיב תזונה שמבוססת על מזון טרי, עונתי, מלא ביתרונות המבריאים שבירקות והפירות שבהם התברכה ארצנו הקטנטונת.
חשוב לזכור ולהזכיר את המחיר האמיתי שבהגשת מזון לא בריא. מחיר הבריאות שלנו. אשפוז חוזר וטיפול מתמשך במחלות לב, בסוכרת ודומיהם יקר יותר במצטבר מאשר שינוי תפריטים וחינוך החולים שכבר מגיעים לבתי החולים.
בואו לסיכום נחליט פה אחד שמותר להגיד איכס על אוכל של בית חולים…זה אפילו חשוב. אולי אם כולנו נגיד מישהו יקשיב וישנה.
צילום: toyfoto, פליקר
מתוך הבלוג ירוק בהיר
.