כמעט נגיעה/קולין אוקלי. ספר מקסים עם מסר חשוב

סיפור מקסים על אנשים. הוא מצחיק, הוא עצוב, הוא מרגש ובעיקר הוא בא להעלות מודעות לאלרגיות מסכנות חיים

יש לי וידוי. יש לי חולשה לספרים המתרחשים בספריות, בחנויות ספרים או אם אחת מהדמויות עוסקים תחום: ספרן או ספרנית. אז ברור שכשיצא הספר "כמעט נגיעה" והדמות הראשית מתחילה לעבוד כספרנית אני חייבת לקרוא אותו. את הספר קראתי בקינדל פייר שלי, דרך שיתוף הפעולה בין סלונה לאתר עיברית.

הספר מתאר תרחיש דמיוני נדיר של אישה המאובחנת עם אלרגיה חריפה לבני אדם! וואו, לא משהו שהייתי ממליצה לאף אחד שיהיה לו. בסוף הספר מצין כי זה תרחיש מומצא לחלוטין אך התיאורים של התגובה האלרגית מסכנת החיים, התחושות והמחשבות המלוות אדם הסובל מאלרגיה מסכנת חיים הם אמיתיים לחלוטין. מספיק לשבת לקפה עם החברה שלי שלה שני ילדים עם אלרגיות  מסכנות חיים ולשמוע אותה בוכה כי בנה בין ה11 מדבר איתה על חששות מהמוות! כדי לנסות ולהכיל ורק בקצת את החיים של אותו אדם ושל הסביבה הקרובה שלו.

ונחזור לספר שלנו: ג'ובילי כמעט מתה כשהיא בת 17 כאשר בן מנשק אותה. כבר בגיל 6 היא אובחנה עם אלרגיה לבני אדם, אך לאחר המקרה הזה היא הסתגרה בביתה ולא יצאה ממנו. תשע שנים אחרי ואין לה ברירה היא חייבת לצאת מהבית ולהתחיל להתפרנס. אז אחרי שהתגברה על החרדה הקשה שלה מבני אדם, מאובזרת בבגדים ארוכים וכפפות היא יוצאת אל עולם ומתחילה לעבוד בספרייה המקומית. שם היא מתחילה להשתחרר לאט לאט מהחרדה העמוקה שלה מאנשים, מתרגלת לעולם שהשתנה לחלוטין ב9 שנים ופוגשת את אריק. אריק גרוש טרי, אב מאמץ לילד צעיר עם בעיות נפשיות נמשך לאישה השתקנית והביישנית ובעיקר לאור הקשר המיידי שהיא יוצרת עם הבן שלו.

מכאן והלאה ישנו סיפור מקסים על אנשים. הוא מצחיק, הוא עצוב, הוא מרגש ובעיקר הוא בא להעלות מודעות. לג'ובילי אלרגיה לאנשים, זו אלרגיה דמיונית שלא קיימת, או שעדין לא אובחנה אצל בני אדם. האלרגיה הזו מובילה אותה למצב בו היא מסתגרת בביתה במשך 9 שנים, מפחדת לצאת ולהעמיד את עצמה בסכנה קיומית. אומנם זוהי אלרגיה ממוצאת, אך התחושות הללו של אנשים בעלי אלרגיה מסכנת חיים והחיים של הורים לילדים בעלי אלרגיה שכזו, היום בישראל של 2020 היא לא פשוטה בכלל. החרדות הקיומיות הללו קיימות!. רק השבוע היה פוסט בפייסבוק של אמא עם ילד בעל אלרגיה מסכנת חיים לבוטנים שקנתה כרטיסים לפסטיגל בחיפה כי שם מקפידים על כך שלא אוכלים באולמות, וכאשר נכבה האור באחד המושבים הסמוכים נפתחה שקית במבה, או  עוגת יומולדת בכיתה עם אגוזים כאשר יש בכיתה כבר 5 שנים ילד עם אלרגיה, האמא שכחה ומהירות התגובה של המחנכת הצילה חיים, או לצאת לגן שעשועים בישוב ולראות אמא שעוברת עם מגבנון חיטוי על כל המתקנים לפני ששחררה את הילד מהעגלה ועדין, כשכולנו על הספסל מקשקשות היא משיכה לעקוב אחר כל תזוזה שלו כדי לוודא שמא לא פספסת איזה שהיא נקודה בתוך המגלשה. מה לגבי אנשים המזמינים מנות שמתחייבים להם שאן ללא גלוטן אבל  מגלים מאוחר מידי כי יש מרכיב אחד ברוטב שהוא עם גלוטן? לצערי אף אחת מהדוגמאות הללו לא מומצאת וזה הכל לקוח מהחיים שלנו כאן בישראל.

אז אולי הספר הזה  יעורר קצת יותר את המודעות לאלרגיות מסכנות חיים. כמעט בכל יום שעובר אני אומרת תודה שאין לי במשפחה הקרובה אף אדם עם אלרגיה כזו. כי אם אחד מילדיי היה בסכנת חיים מתמדת, אני לא יודעת אם גם אני פשוט הייתי סוגרת אותו בבית, בדיוק כמו ג'ובילי,  כדי לא לאבד אותו.

אבל נסיים בכל זאת בנימה אופטימית אחרי הנאום הארוך הזה, הספר מקסים, יש לו סוף טוב, מסתיים בחיוך עם המון חומר למחשבה על החיים.

הספר זמין להשאלה דיגיטליית בספרייה  או לרכישה דרך אפליקציית עברית  ולרכישה בחנויות הספרים

לחצו על הקישור לקריאת התקציב והפרק הראשון באפליקציית עברית https://www.e-vrit.co.il/Product/16115/%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%98_%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A2%D7%94

 kimaatnegiaa_master

ספריית כבר תבור
בואו להכיר את הספרייה הכי יפה בארץ (אולי אני קצת משוחדת). את העשייה, את הצוות ואת האהבה למילה הכתובה ולקהילה שלנו.