אז אנחנו כאן כבר כמעט חודש….לקח לי זמן להתרגל, לדירה הענקית, לריחוק מכפר ידידיה, להכל. מסתבר שגם לדברים טובים צריך זמן הסתגלות….אז עכשיו אחרי חודש מרגישה שחזרתי לעצמי, נכנסתי לסוג של שיגרה, נוסעת כמה פעמים בשבוע לזכרון או לבית יצחק…לפעמים נשארת לישון שם כדי לא לחזור בלילה להוד השרון. בגדול, על מי מנוחות. חגגנו יום הולדת 61 לאילן, עם כל הילדים והנכדים, הזמנתי צלם שיצלם אותנו בהרכב מלא וגם בהרכבים קטנים יותר, כולם שיתפו פעולה ואני ממתינה לתמונות כדי להכין לנו אלבום לנסיעה (רעיון מעולה).
מתחילים את הספירה לאחור, אז עוד חודשיים וחצי טסים לארה"ב. מתחילים לברר על כספים, בנקים, קרוואנים למכירה ועוד.
אין לי מה עוד להוסיף כרגע. מאחלת לעצמי שהזמן יעבור טיפה יותר מהר וניסע כבר…מוכנה לזה לגמרי!!!!