האם לבישת פרוות הולכת ונעלמת מהמציאות האנושית?
אין ספר שהנושא בדיון כבר לא מעט שנים, והתשובה על כך משתנה, תלוי איפה אנחנו בעולם ומהו מזג האוויר…
אנחנו שומעים על מעצבי אופנה בעלי שם עולמי שמוציאים את הפרוות מהקולקציות שלהם, כאלה מתנגדים לשימוש בחומרים מהחי מאז ומתמיד (ע"ע סטלה מקרטני), אנחנו שומעים על חוק חדשים בקליפורניה שאוסר על מכירת פרוות, על מפעלי פרוות שנסגרים… יש רצון פנימי חזק שמבקש שדברים יקרו, שגורם לנו לעיתים לשכוח מה קורה בחלקים שונים של העולם.
הסצינה הטבעונית בארצנו החמה חזקה יחסית, כך שפרט לזרמים דתיים שמתעקשים על לבישת שטריימל מפרווה וכבר שנים מצליחים לעצור את החוק נגד מכירת פרוות, כך שאפשר לומר שפרוות בישראל אינן מאד נפוצות. הנסיעה האחרונה לפריז הכניסה אותי לפרופורציות לגבי מה קורה בעולם בנושא זה.
פריז עיר יפה ומרגשת, תמיד היתה… וכמו בכל הערים הגדולות בעולם, יש בה סצינה טבעונית קולינרית, רק שנכון להיום, רגע לפני ששנת 2020 נכנסת, היא פחות מתקדמת ממה שקורה לערים גדולות אחרות שהייתי בהן כמו לונדון או ניו-יורק. מה שכן, באוכל הם מבינים, והאופציות הטבעוניות שניתן למצוא שם איכותיות מאד.
- תעשיית הפרוות הורגת אמהות… כרזה נגד שימוש בפרוות של אחת האגודות העולמיות
פריז היא גם מעצמת אופנה וברוב השנה קר או קריר בה. ומאחר ואני באה מישארל, שהיא מדינה חמה יחסית, ואם נוסיף לכך את העובדה שמודעות לזכויות בעלי חיים פחות מפותחת בבירה הצרפתית, זה לא מפליא שבפריז אפשר לראות הרבה יותר מוצרים שעשויים מפרווה אמיתית. אבל כנראה בזכות העובדה שהסצינה הטבעונית לא נפוצה בבירה הצרפתית, מהתרשמותי האישית, הראה היה שלאלה ששוחחתי איתם קל יותר לשמוע הסברה, בעיקר כזו שנוגעת לפרוות, זה נושא פחות רגיש מהאוכל שעל הצלחת.
התחלתי להיות פעילה למען בעלי חיים בנושא הפרוות שנים רבות לפני שהתקדמתי לטבעונות, ויש לצין המהלכים נגד שימוש בפרוות ותיקים מהמהליכים לקידום צמחונות וטבעונות.
בביקור האחרון שלי בפריז בחורף 2019 רגע לפני כניסתה של שנת 2020 ראיתי לצערי לא מעט פרוות. זה התחיל בקרובת משפחה שסיפרה על מפגש שהיה לה במקום ציבורי עם אישה לא מנומסת שנדחפה לפניה בתור, ואז העזה להעיר לה על מעיל הפרווה שלה. היא הסבירה כמה זה היה לא נעים וכמה זה קשה לקבל ביקורת כזו בפומבי.
לקחתי נשימה עמוקה… אני אוהבת את אותה קרובת משפחה ואין לי צל של ספק שהיא לא רואה את התמונה במלואה, שהיא התרגלה ללבוש פרוות בלי לחשוב על מה עומד מאחורי זה. ברור היה לי שאנצל את הסיטואציה להסברה, אבל הכרחי היה לעשות זאת בחכמה.
הסכמתי איתה שאותה אישה נשמעת לא מנומסת במיוחד, וזה לא סבבה שנדחפים לפניך, וגם לא כיף שנוזפים בך בפומבי, בעיקר כשמדובר באדם לא מוכר, אבל יחד עם זאת, הבהרתי לה שאותה אישה נחשפה למידע קשה מנשוא שדודתי כנראה לא נחשפה אליו, והסברתי בכמה מילים את גורלן המר של אותם בעלי חיים שנרצחים באכזריות כדי שהמין האנושי יוכל לגזול מהם את פרוותם.
לא היה לה פשוט לשמוע את התשובה שלי, היא סיפרה לי כמה למשל השקיעה בכלבתה האהובה כשהיתה חולה, הסבירה שבמקומות ממש קרים זה בלתי אפשרי לשרוד ללא פרוות ואני אמרתי שיש אופציות שאינן מהחי שנותנות פתרון ועולות בדרך כלל הרבה הרבה פחות.
רשמתי לפני נצחון קטנטן: כשיצאנו מאוחר יותר יחד מהבית לתוך ערב קר, היא לבשה מעיל בד ואף ציינה בפני שהיא בוחרת לא ללבוש מעיל פרווה. אני לא תמימה, ברור לי שרוב הסיכויים שהיא תמשיך ללבוש פרוות, אבל המידע שהשמעתי נשמע, וזרע ולו קטן של מודעות נשתל.
בימים הבאים ראיתי פרוות בכל מקום: ברחובות, בחלונות הראווה… נכון שחלק מהן כנראה סינטתיות, וידוע שהיום יש טכניקות שונות לייצר פרוות שנראות כאילו נפשטו מחיה, אבל היו מקרים שלא היה לי ספק שמדובר בפרווה של חיה יפהפיה כלשהי שנגזלה ממנה בהנף יד של רוע אנושי. ושכשמדובר בחלונות הראווה של חנויות ובוטיקים יוקרתיים ותג המחיר מוצג לראווה זה די ברור, כי הפרוות האמיתיות נמכרות במאות ואלפי אירו.
טראומתי במיוחד היה הביקור בחנות "גלרי לפאייט", שהיתה יפה ומקושטת במיוחד לקראת החג, צעדתי בקומות של האופנה, חולפת על פני עשרות מעילים ועליוניות וצעיפים מפרווה שתלויים על המדפים, לא רק בחניויות הבוטיק שבתוך הכלבו, אלא גם במדפים הרגילים שכל אחד יכול לגשת אליהם. כמו אותה עליונית פרווה שמשכה את המבט שלי ובדקתי את תגית הבד המפרטת ממה היא עשויה. היה כתוב שם שזוהי פרוות צ'ינצי'לה והמחיר היה 1200 אירו.
אנחנו הפעילים למען זכויות בעלי חיים, הרבה בזכות הרשתות החברתיות, נחשפים בשנים האחרונות לתופעות מזוויעות של חוות לייצור פרוות בהן מחזיקים שועלים, חמוסים, צ'ינצ'ילות ועוד חיות יפהפיות ועצובות בתנאים איומים ומחרידים. חלקן פצועות מהמלכודות בהן נתפסו, חולות וסובלות, ללא כל טיפול רפואי. ישנן חוות בהן מגדלים כלבים וחתולים ואף עכברושים למען פרוותם. במקרים בהם נותנים להם אוכל מזין זה לא מטוב לב, זה כדי שהפרווה תהיה יפה, לאף אחד לא אכפת שהם עצובים ובודדים חיים בכלובים קטנים, הולכים הלוך ושוב ללא חברה או גירוי או צעצוע, חיות תבוניות שהופרדו מהמשפחות שלהן והסוף שצפוי להן מר ומחריד.
הורגים אותן במכות, כשהמטרה לא להרוס את הפרווה, או שמהממים אותן עושים חתך קטן ופושטים מהן את העור בעודן בחיים, את הגופה המדממת משליכים לערימה, למות מוות ארוך, איטי וכואב מאד.
- פריט הפרווה הוא תוצאה של מוות בייסורים של חיה אומללה.
אני רוצה לחשוב שאישה שעוטה עליה פרווה של חיה שעברה חיי גיהנום ומתה בייסורים נוראיים לא היתה מרגישה כל כך יפה אילו נחשפה אפילו במעט למידע האמיתי ויודעת איך בעצם הכינו את הדבר ה"יפה" הזה שהיא לובשת, אני לא מצליחה לראות שום יופי במראה של אישה או גבר שעוטים עליהם פרווה.
ומילה לכם, אותם דתיים חובשי שטריימל, שמתעקשים שהכובע המהודר שלכם יהיה עשוי מפרווה, שחוסמים לצורך זה חוקים שנועדו לאסור ייבוא פרוות לישראל: הקדוש ברוך הוא בעצמו אמר שכל מוצר שנעשה בעבירת צער בעלי חיים אינו כשר ואסור לשימוש, אבל כנראה מצאתם דרך לעקוף את זה, במודעות שלכם ובפועל, אז קודם כל: בושו והכלמו !! ודעו לכם שאתם מאמצים הרגל שאינו כשר.
**********************************************
תודה שקראתם !!! דעתכם חשובה לי , ואשמח לשמוע תגובות. ניתן להגיב בסופו של כל פוסט.
כמו-כן, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הבלוג. לשם כך יש ללחוץ על הכפתור למעלה משמאל עם ציור הסיכה והכיתוב “עקבו אחרי”,
לבחור באופציה של דואר ולמלא כתובת אימייל. האתר ישלח לכם הודעת אימייל בכל פעם שיעלה פוסט חדש.
לבלוג יש גם דף שמלווה אותו בפייסבוק. אפשר לעשות לייק לדף ולראות את הפוסטים שם:
https://www.facebook.com/vegan1.spirit
ואתם מוזמנים כמובן לבקר באתר שלי: www.cmw.co.il
שלכם בברכה, מיכל.