חטיבת ביניים, בית-ספר חדש, גדול יותר, עם הרבה יותר תלמידים, מורים חדשים, מקצועות חדשים מאתגרים ולא קלים. נלחמת בשיניים על כל מקצוע, על כל מבחן, על כל ציון! עם מילון בעברית, אנגלית וערבית,יושבת ולומדת! מנסה, מתאמצת, נכשלת, מצליחה, שוב נכשלת, מתאמצת ושוב מצליחה. בוכה, שמחה ומאושרת ושוב בוכה …
כך עברו עליי הימים במשך 3 שנים נוספות. כיתה ז', ח', ט' – כבר לא עולה חדשה אך מתמודדת יום-יום עם השפה, עם חברים, עם מורים ובעיקר עם עצמי. לא לוותר! להמשיך ולנסות!
סוף כיתה ט', טקס סיום. כל בית הספר יושב בחצר מול הבמה ומאזין לדבריה של המנהלת.
המנהלת נשאה דברי ברכה ואיחולים לבביים לקראת סוף השנה והחלה להקריא במיקרופון מכל כיתה וכיתה את שמות התלמידים המצטיינים וחשבתי לעצמי כי דרך ארוכה יש לי עד להצטיינות.
עולים על הבמה שמחים ומאושרים מצטיינים מכיתה ז' ומכיתה ח'…
והינה הגיעה לכיתה ט'-4, הכיתה שבה אני למדתי.
"מכיתה ט'-4, אני מתכבדת להזמין אל הבמה את התלמידה יאנה מירילשווילי בכדי לקבל את תעודת ההצטיינות שלה! "
"אני? מה פתאום אני?!?" – חושבת לעצמי.
בכיתה ט' ממוצע הציונים שלי היה סך הכל 82, למצטיינים צריך ממוצע ציונים של 92 ומעלה.
ואז כאשר אני קמה המומה ממקומי לגשת אל הבמה, המנהלת מוסיפה ואומרת "על השקעתה הרבה ועל המאמצים הרבים שלה בלימודים אנו מעניקים לה את תעודת ההצטיינות – יישר כוח! "
שומעת סביבי את מחיאות הכפיים של כל הנוכחים ואין מאושרת ממני! עשיתי זאת שוב! לא וויתרתי בכיתה ו' ולא הסכמתי שישאירו אותי כיתה והינה בכיתה ט' לאחר השקעה רבה, יזע ודמעות – אני מצטיינת בכיתתי!!!
מספרת את סיפורי לתלמידים בהרצאות המוטיבציה שלי והם מופתעים למראה התעודות שאני מראה להם. "איזה מהפך!" הם אומרים פה אחד. מדגישה בפניהם כי שנים של כשלונות ומאמצים רבים, ניסיונות ועוד ניסיונות, התמודדות עם קושי ואף בכי ודמעות הם שהביאוני עד הלום.
את כיתה י"ב סיימתי בהצטיינות והפעם עם ממוצע של 92, בגרות מורחבת ועם תעודה טכנולוגית.
ושוב מדגישה, זה לא בגלל שאני גאון או חכמה יתר על המידה – לא ולא! זה אך ורק בגלל שעבדתי קשה, ניסיתי ונכשלתי ושוב ניסיתי ושוב נכשלתי וכך הלאה עד שהצלחתי.
החיים לפעמים קשים איתנו ויש תקופות שהיינו מעדיפים לדלג עליהן. אבל זכרו כי תקופות אלו, התקופות שבהן אנו נלחמים בשיניים הן התקופות שבעצם מחזקות אותנו ומגבשות את זהותנו לעתיד. תקופות קשות אלו והתגובות שלנו בהן, הן שיקבעו אם אנחנו נצא המפסידים או המנצחים בחיינו. כל תקופה חדשה בחיים היא תקופה של למידה, של כשלונות, של הסתגלות, של ניסוי וטעייה ואני בטוחה שתסכימו איתי. בסופו של דבר, זה בידיים שלנו ואנחנו הם אלו שמחליטים אם נצא המפסידים או המנצחים!
והינה לאחר שנים, התחלתי את לימודי באקדמיה …
וזה כבר סיפור אחר לפוסט אחר !
אני מניחה כי אתם בטח מנחשים כבר כי גם המשך דרכי באקדמיה לא הייתה פזורה בשושנים.