כל אחד והאוקטובר שלו

בעבור תושבי קויבק שבקנדה , חודש אוקטובר 1970 היה רב תהפוכות ומשמעותי ביותר בחייהם. מלחמת הקיום שלהם ושל שפתם עלו על בריקדות. זו היתה מלחמה לחיים ולמוות.
בכל העולם, מאז ומעולם ישנן קבוצות אתניות השוטמות זו את זו : הפלמים והוולונים בבלגיה, הקתולים והפרוטסטנטים באירלנד, הסונים והשיעים בסוריה, הפרנקופונים והאנגלופילים בקנדה, ועוד רבים.
מעבר לכל החיכוכים ומלחמות הללו תמיד יש אהבות שפורחות בין זוגות הבאים משני לאומים/שבטים/דתות …
אהבות שלעתים מצליחות להחזיק מעמד ולהתעלות מעל הקשיים הכרוכים באהבה "מעורבת" ולעתים האהבה נידונה לאסון ואת המחיר משלמים , איך לא , בני הדור השני.
ב"כל מה שלא סיפרתי" של סלסט אינג, שקראתי לאחרונה הבת משלמת בחייה על נישואי התערובת של הוריה – סיני ואמריקנית .
גם ב"אוקטובר שלי" – המספר את סיפורה של משפחת לווק במונטריאל, ישנו האב לוק – צרפתי בן קויבק סופר ידוע ומוערך הלוחם להפרדת קויבק הצרפתית משאר קנדה האנגלופונית. זוגתו האנה, סופרת המתרגמת את יצירותיו של בעלה לאנגלית היא אנגלופונית שאביה היה מעורב כתובע באירועי אוקטובר 1970 בהם פעלה המחתרת לשחרור קויבק כקבוצת טרור וזרעה הרס , מות וחטיפות .
בנם של בני הזוג לווק הוא הוגו בן ה-14 המזדהה עם הצד האנגלופוני של המשפחה , מאמץ את שם סבו ומורד במוסכמות הנהוגות בבית ספרו הצרפתי. מורה, שהוא גם חברו של אביו מילדות , מנסה לעזור לנער אולם הוגו בוחר בדרך משלו לפתרון מצוקותיו החברתיות , הלשוניות ו-יש לומר – המשפחתיות.
הספר טווה את הסיפור בקורים דקים ועדינים ויוצר מבט מקיף על תרבות וחברה שאנו, בארץ , לא הכרנו אבל אנו מצליחים בקלות להזדהות עם הצדדים.
קלייר הולדן רוטמן הסופרת המוכשרת השתתפה בהשקות ספרה בארץ. היא אשה צנומה, עדינה ודעתנית שסיפרה בין השאר שלא הבינה איזו סיבה יש לישראלים להתעניין בספר בעל נושא כל כך קנדי – לוקאלי.
קנדה ? רחוק ? קר ? – כן ! אבל גם קרוב ודומה , כי קבוצות יריבות קיימות בכל מקום על פני הלובוס, וכי המשפחה הגרעינית היא בכל מקום אותו הדבר, אהבה ודאגת אם ואב לרווחת ילדיהם גם היא דומה בכל מקום.
ספר מצוין.
ומה לקחתי אני מהספר הזה : את המשפט האחרון באחרית הדבר מאת גרשון גירון : "המתח האתני עדיין קיים מתחת לפני השטח, אך לקחי משבר אוקטובר 1970 מונעים ממנו לחרוג מהפסים המקובלים"
הלואי ויכולנו לומר כך (וליישם) גם על המשברים באיזורנו.