כללים בחקירת סייבר

כמחצית מהמועמדים למשרה בישראל משפצים את קורות החיים שלהם, וכעשירית מזייפים אותם לחלוטין – כך עולה מהערכות של חברות מובילות במיון עובדים בישראל.

מחקר עולמי מצביע על עובדה מדהימה: כ-35% מהגניבות המתבצעות בעסקים, נעשות על ידי העובדים עצמם.

בחורה עם מחשב נייד

כמחצית מהמועמדים למשרה בישראל משפצים את קורות החיים שלהם, וכעשירית מזייפים אותם לחלוטין – כך עולה מהערכות של חברות מובילות במיון עובדים בישראל.

מחקר עולמי מצביע על עובדה מדהימה: כ-35% מהגניבות המתבצעות בעסקים, נעשות על ידי העובדים עצמם.

לאחרונה הושק שירות חדש, המתיימר לספק הגנה טובה יותר מאי פעם למעסיקים ולחברות: חקירת סייבר לעובדים.

השירות אותו מספקים החוקר הפרטי עירד תמיר, והמשרד שהוא עומד בראשו – ITI חקירות ובינה עסקית – מספק למעסיק תמונה מלאה על אופיו של המועמד למשרה (או עובד קיים), הלך רוחו, יחסו ההיסטורי למעסיקים, תחביביו, חולשותיו, המוטיבציה הארגונית שלו, וכן פרטים רבים אותם הוא מנסה להסתיר בעברו, או למחוק מקורות חייו ומהצהרותיו.

לדברי החוקר עירד תמיר, חקירת הסייבר מסתמכת על מידע גלוי שנותר ברשת על ידי המועמד, או הוסר, אך עקבותיו עדיין קיימות.

מחיר השירות, מספר מאות שקלים לסקירת מועמד, והוא כולל בתוכו אופציה לעימות המועמד עם העובדות שנאספו עליו, בנוכחות חוקר פרטי, תוך ניתוח התנהגותו המודעת והבלתי מודעת.

"עובד – האח הגדול מאחוריך!"

גורמי מקצוע באחת מהחברות המרכזיות לגיוס עובדים בישראל העריכו לפני כשנתיים, שכמחצית מקורות החיים המוגשים בישראל – 'מיופים'. אותו ייפויו משמעו  – שיפוץ פרקי זמן ההעסקה של העובד במשרות קודמות, מספר תארים שטרם הושלמו על ידו, וכן התאמה מושלמת להגדרות התפקיד, שמגיש קורות החיים מתיימר למלא – זאת לאחר שיפוץ שנערך בהתאם לדרישות המשרה. 

אותם גורמי המקצוע העריכו כי כעשירית מקורות החיים בדויים לחלוטין, ושופעים בפרטים כוזבים לחלוטין. מחקר בינלאומי שהתפרסם לפני שנה דיווח על עליה בגניבות מבתי עסק, שכ-%35 מסך הגניבות בוצעו על ידי עובדי העסק, ו-43% בוצעו ע"י כנופיות פשע מאורגן. 

בשנת 2011 פורסם בתקשורת כי מעילות הבנקים באותה שנה הגיעו לסכום כולל של 14.2 מיליון שקלים.

לדברי החוקר הפרטי עירד תמיר, מספר המעילות והגניבות בידי עובדים המגיעות לידיעת החברה, מהווה רק קצה קרחון להיקף המעילות והגנבות המתרחש בפועל. 

לדבריו גם נזק עצום זה, מתגמד לעומת הנזקים הנגרמים לעסקים המקבלים לשורותיהם עובדים לא אמינים ולא מיומנים, חסרי מוסר עבודה, וכאלה שהסמכתם ומקצועיותם אינה עולה בקנה אחד, למה שנכתב בקורות חייהם.

לדבריו, רוב הנזק הנגרם לעסקים מקבלת עובדים שליליים ניתן לאבחון מוקדם, בחקירת סייבר על מועמדים לעבודה – חקירה המתמקדת בפרסומים ובמקורות גלויים – אשר ברוב העסקים לא נערכת כלל, ובחלקם נערכת באופן חלקי ושטחי ביותר.

                                                    ממה מעסיקים צריכים להיזהר?

לדברי החוקר עירד תמיר, מגיעות אליו מדי שבוע בקשות לבדיקת רקע על עובדים המיועדים למשרות רגישות בחברה.

 לא מדובר בפניות על רקע חשש מגנבות ומעילות, אלא גם כתוצאה מחשש מבוסס, מפני הסתרה של רקע בעייתי במקומות עבודה בעבר, התהדרות בניסיון עבודה ותארים מפוברקים, והסתרת תכונות אופי שעלולות להצביע על עובדים בעייתיים שאינם מתאימים למשרות בחברה. 

"חקירת סייבר מקצועית עשויה לחשוף עובדים בעייתיים עוד בטרם העסקתם, קל וחומר תוך כדי עבודתם בחברה, כשחשדות לגבי תפקודם הלוקה רק מתעוררים" אומר עירד תמיר.

לדבריו, הנזקים בקבלת עובד לא מיומן ובעייתי לצומת רגישה בעסק, עלולים להיות הרסניים למקום העבודה.

"מעבר לנזקים הישירים שנגרמים לעסק מתוך העדר מקצועיות או חוסר אמינות של העובד, נוצרים גם נזקים תדמיתיים שעלולים להמשיך ללוות את העסק הרבה אחרי עזיבתו של אותו עובד או פיטוריו" אומר תמיר.

"כיום ניתן, באמצעות חקירות סייבר לחשוף אינפורמציה עצומה, כזו שלא מנודבת על ידי המועמד או העובד, ואפילו מוסתרת על ידם. כך ניתן לסנן עובדים לא רצויים המועמדים לעמדות מפתח". 

כשל בסינון עובדים

עירד תמיר מספר על חשדות שהגיעו לבדיקה במשרדו לפני מספר שבועות, בעקבותיהם פוטרה מפיקה בכירה ממערכת חדשות גדולה, מערכת המקפידה על דסקרטיות ואמינות גבוהות. המפיקה, כך הסתבר, דיווח למעסיקה לאורך חודשים

ארוכים,  כי היא עוברת טיפולי כימותרפיה, אך למעשה יצאה לנופש, ומחלת הסרטן כלל לא התגלתה בגופה. יצוין כי לפני קבלתה של המפיקה למשרתה היא עברה בהצלחה בדיקת פוליגראף ונמצאה ישרה ללא דופי. מחומרים שאותרו ברשת הסתבר, בדיעבד, כי זו לא הפעם הראשונה שהצעירה "המציאה" לעצמה בעיות רפואיות, וזכתה בעקבות כך ליחס מיוחד.

לדברי עירד תמיר, חקירת סייבר מאפשרת בדיקה מקיפה "חיצונית" של המועמד, תוך איסוף כל אזכור שקיים לגביו במערך הוירטואלי. 

"כל פריט מידע שקיים על מועמד כלשהו ברשת, החל מרשתות חברתיות כגון אינסטגראם, פייסבוק, מקושרים, טוויטר וכו', דרך הודעות בפורומים שונים, וכלה בכל מיקום אחר ברשת כגון באתרים שמספקים מידע על פסקי דין, פלילים, תעבורה וכיוצא באלה, נאסף ומנותח לכדי דו"ח אשר בסופו של דבר יאגד את כל המידע הרלוונטי הקיים לגבי אותו מועמד לעבודה" אומר עירד תמיר. 

יחד עם זאת, חשוב לעירד תמיר להדגיש, שבשום מקרה לא מתבצעת במהלך החקירה חדירה לפרטיותו של המועמד. איסוף המידע נעשה על בסיס מידע גלוי בלבד, או כזה שהמועמד למשרה החליט להסיר מהרשת – אך עדיין קיימת נגישות אליו, וניתן לנתחו. 

איסוף המידע נעשה באופן מושכל ורלוונטי לכל מועמד.

כך למשל, מופעלים חוקרים דוברי שפות זרות, כגון רוסית, אנגלית, ערבית, על מנת לנתח מועמדים המשתייכים לאותם מגזרים, חוקרים המכירים אתרים המייחדים כל מגזר, ומכירים את הרגלי גלישה שאחריהם ניתן לעקוב.

                                                           החקירה גם חושפת תכונות חיוביות

לדברי עירד תמיר, החקירה מספקת תשובות לשאלות כמו: האם העובד הפגין בעבר יציבות בעבודה ויכולת לנהל יחסי עבודה תקינים או שמדובר ב"חוכמולוג" או ב"עושה צרות" מועד לפורענות? האם יש לו אורח חיים יציב, מגורים, זוגיות, מעגל משפחתי, מעגל חברתי, וכן כל מידע רלוונטי אחר כגון מידע הנוגע למצבו הבריאותי, נטיותיו הפוליטיות, חיבתו לטיפה המרה וכיוצ"ב. 

לדברי עירד תמיר, המעסיק מקבל לידיו דו"ח מפורט ומפתיע באיכותו, שלא כולל רק פרטים מוסתרים או מפלילים, אלא גם חזקות של המועמד, פוטנציאלים שלו, תחומי עניין, נטיות לב, יחס למעסיקים לאורך השנים, וכן ניתוח של אופיו כעובד,

מידת נאמנותו למקום עבודה, ועוד. באמצעות הדו"ח יכול המעסיק לאמוד את התאמתו של המועמד לפי מכלול תכונותיו, מחשבותיו ואורחות חייו. 

                                            נשאלת השאלה : כמה עולה חקירת סייבר?

לדברי החוקר עירד תמיר, חקירת סייבר איננה זולה, אך גם אינה יקרה במיוחד, והיא משתלמת לנוכח הנזק הפוטנציאלי הגלום בקבלת עובד לא מתאים או מסוכן.

כך, מחיר השירות נע סביב  600 ₪ עד 900 ₪ עבור איסוף מידע על מועמד וניתוחו, בתלות במספר המועמדים הזקוקים לבדיקה.

המחיר יורד כאשר מדובר על ארגונים שיש בהם דרישה לבדיקה מאסיבית של מועמדים, אך יכול גם להרקיע במקרים מורכבים במיוחד. 

חלק מהשירות החדש כולל גם אופציה לראיון עם המועמד, ובמקרה הצורך גם עימות של המועמד למשרה, עם המידע שהתגלה עליו, תוך בדיקת תגובותיו הרצוניות והלא רצוניות במהלך השיחה. 

"פגישה ועימות עם חוקר מנוסה, עשויים לספק מידע רב ערך על אופיו של המועמד, על דברים שהוא רוצה להסתיר, ועל תגובותיו בשעת לחץ" אומר עירד תמיר.

לדבריו, חקירת הסייבר על עובדים ומועמדים לעבודה מקובלת כיום מאד במדינות המערב, אך בישראל, משרד ITI חקירות ובינה עסקית הוא בינתיים היחיד שעוסק בתחום החדשני ופורץ הדרך. 

                              פרטים אודות עורך-הדין תמיר

עירד תמיר, חוקר פרטי ותיק ומנוסה, מתמחה בחקירות סמויות בתחום המשפחה, עסקי ואזרחי  – בעל המשרד  ITI חקירות ובינה עסקית.