ככה החיים יפים/אוליביה בורדו
En Attendant Bonjangles/Olivier Bourdeaut
מצרפתית: אביגיל בורשטיין.
הוצאה: כנרת, זמורה-ביתן, דביר, 2017
128 עמ'.
"כשהמציאות שגרתית ועצובה, תמציא בשבילי סיפור יפה. אתה משקר כל כך טוב שחבל לא לנצל את זה." (עמ' 13).
סיפור על משפחה המסופר לסירוגין על ידי האב ג'ורג' ועל ידי הבן.
שניהם מספרים על האם, האישה. כל יום לואיז מקבלת שם חדש מבעלה.
יש במשפחה עוד חבר, מעין ציפור אקזוטית, עגור החן, ציפור אלגנטית, היא נקראה בשם "מדמואזל אין-בה-צורך".
האם לואיז אהבה מאוד לרקוד לצלילי "מיסטר בוג'נגלס" של נינה סימון, בכל הזדמנות שהיה הייתה רוקדת עם בעלה.
ריקודים, אלכוהול, הם רק חלק קטן שסובבים את המשפחה. הרבה פעמים הוזכר בספר "בוג'נגלס" השיר שאהבה מאוד האמא.
לאב יש חבר שהוא קורא לו "זבל". השם שניתן לחבר שהוא הסנטור גורם לתהות למה "זבל", אפילו הבן תהה לגבי זה, הדבר היחידי שהוא הבין מאביו שהוא חבר יקר.
לואיז לא אהבה את החינוך שבה הבן קיבל בבית ספר, והבן התחיל ללמוד בבית.
אין רגע משעמם במשפחה כשהאמא בסביבה.
אבל מה קורה כשלא מפרידים את ההזייה ממציאות?
אהבתי את הכריכה, אכן מושכת את העין. לא התחברתי לעלילה, והאמת די שיעמם אותי, רק בעמוד מסוים זה התחיל לעניין אותי.
הקריאה לשיקולכם.
"אמא שלי סיפרה לי לעתים קרובות את הסיפור של מיסטר בוג'נגלס. הסיפור שלו היה כמו המנגינה שלו: יפה, מרוחק ומלנכולי. בגלל זה ההורים שלי אהבו לרקוד סלואו עם מיסטר בוג'נגלס. זאת היתה מוזיקה רגשנית." (עמ' 21).