כך בילינו יומיים קסומים בגליל המערבי

התאהבנו בגליל המערבי לפני שנה וחצי, כשיצאנו לטיול משפחתי וחזרנו עמוסי חוויות. היה לנו ברור שעוד נחזור. בת-המצווה של הגדולה התקרב והחלטנו להפתיע אותה עם חופשה משפחתית קצרה בצפון. מיד ידענו לאן פנינו מועדות, כי חופשה מנצחת לא מחליפים. לילה לפני הנסיעה זרזנו את הבנות לארוז כמה בגדים ולא גילינו להן לאן נוסעים ומה התוכניות. הלכנו עם ההפתעה עד הסוף. התחלנו את היום בארוחת בוקר בזכרון יעקב, שיטוט במדרחוב ועצירה ב- Paper Bella, שם הקטנה קנתה לגדולה מתנה: תמונת עץ של נעלי בלט. כל תחנה קירבה אותנו אל היעד הסופי – הבקתה שחיכתה לנו ב"מקום בלב" במצפה אבירים.

מקום בלב – משק חפר – צימרים, סוסים, ריינג’רים, וגבינות עיזים

ככל שהצפנו הנופים התחלפו, גווני הירוק השתלטו על הדרך, הכבישים הפכו שקטים יותר והבנות העלו השערות לאן נוסעים. ברגע שהתקרבנו לפניה לאבירים, שתיהן צעקו "איל". יש להן זכרונות נפלאים מהביקור הקודם שם והן קרנו מאושר מלווה בהתרגשות ושמחה כל הדרך העולה לאבירים.
הפעם בחרנו את הבקתה הגדולה יותר. מיד כשהגענו הבנות רצו לבקתה. שמענו את קולות האושר והצחוק מלווים אותנו בדרך לבקתה. כשהגענו הן כבר היו בגלריה והגדולה היתה מאושרת מהבלונים וכרזות יום ההולדת שקידמו את פניה. המזגן כבר היה דלוק כשהגענו, ברקע צלילי מוזיקה נעימה. עדנה דאגה לכל פרט. מיד נזכרנו למה התאהבנו במקום. מצאנו בקתה קסומה, מאובזרת היטב ועם מקרר מלא בדיוק כמו שביקשנו, כי רצינו לנצל כל רגע בבקתה ומהטבע הצמוד לה. את ארוחת הערב אכלנו בבקתה. אחרי שהבנות פרשו לישון, הגיע זמן השקט שלנו. מזגנו וודקה ואן גוך ו-Touch (תוסף מוגז לאלכוהול בטעמים) לכוסות, הדלקנו נרות, השקנו כוסות לחיים ונהננו מטעם המשקה העדין והקליל.
.

.
את ארוחת הבוקר המפנקת, שעדנה הכינה לנו ישבנו לאכול בחצר הבקתה, בתוך הטבע, בין הערסל וכסאות הנוח שמחוץ לבקתה. על השולחן : גבינות העיזים של עדנה, משקאות יוגורט עיזים, ביצים, סלט, לחם טרי, מטבלים, מיץ סחוט טרי ופירות טריים.
.

.
בביקור הקודם שלנו יצאנו לטיול רינג'רים. הפעם הגדולה ביקשה לצאת לטיול סוסים. מה לי ולסוסים? אני אוהבת לראות תחרויות רכיבה על סוסים, אבל משם ועד לעלות על סוס המרחק גדול. אני פוחדת והגדולה "עושה לי עיניים" ומשחקת לי על המצפון עם בת המצווה שלה. ניסיתי עוד להשתמש בתירוץ, שהקטנה לא יכולה לרכב על הסוס, אבל איל הבטיח, שהוא יוצא איתנו לטיול וידאג לכולנו. החלטתי להרים את הכפפה, להתגבר על הפחדים ולצאת לטיול על סוסים. ראשונה עלתה הקטנה על הסוס ויצאה לשיעור ראשון. אחריה עליתי אני, עדיין מפוחדת, לחוצה ומכווצת, רק מקווה שהזמן יחלוף מהר ושהסוס יהיה נחמד אליי. תוך כמה דקות כולנו עלינו על הסוסים, קיבלנו הדרכה איך "לדבר בסוסית": מה עושים עם המושכות כשרוצים לבקש מהסוס לפנות ימינה או שמאלה, ללכת אחורה, להתקדם או לעצור. הייתי מאוד מרוכזת. עדיין לא הצליחו להוציא ממני חיוך, אבל יצאנו לדרך.
.

.
ההתחלה היתה לי קשה, אפילו היה רגע של לחץ מלווה בהיסטריה קלה: יש האומרים שעוד הרבה זמן יזכרו לי את הצעקות על הסוס, אבל איל לקח אותי כמשימה והצליח בדרכו המיוחדת והשקטה, להרגיע אותי ולהמשיך בטיול. לאט לאט התרגלתי לנֶש, הסוס שרכבתי עליו. ניווטתי את המושכות ימינה ושמאלה לאורך המסלול ביער אבירים. בהדרגה החשש והפחד הפכו להנאה. הייתי גאה בעצמי ובקטנה, שהסתדרה כל-כך טוב עם הסוס וכל-כך נהנתה מהרכיבה. הסתכלתי סביבי וראיתי את כולם נהנים. הנוף מקסים, הדרך עולה ויורדת בין עצים וכל הנוף פרוש למרגלותינו. כיף אחד ענק. החיוך חזר אליי, ראיתי את איל מרוצה שהצליח לגרום לי לחייך והגדולה היתה מאושרת. במקום שאני אעשה לה טקס חניכה לבגרות, היא חנכה אותי. זו היתה חוויה מיוחדת לכל המשפחה. מומלץ בחום !
.

.
חזרנו לצימר. אחרי מקלחת טובה, ארוחת צהריים ועוד שאיפה מהכיף של המקום, נפרדנו מעדנה ומאיל והמשכנו הלאה.
מקום בלב, אבירים, משק חפר, איל ועדנה חפר – 052-5832632

סטודיו ג'רה – סדנת זכוכית

בדרך מאבירים לכליל דיברנו על החוויות של היומיים האחרונים עד שהגענו אל בתיה, שחיכתה לנו בסטודיו שלה. אחרי הסבר מעניין על הזכוכית, על צורות חיתוך ועל העבודות שאפשר ליצור, הכרנו את החומרים שנעבוד איתם. כל אחד מאיתנו קיבל פלטת זכוכית עגולה ליצירת צלחת אישית. בחנו את כל סוגי הצלחות שאפשר ליצור וגילינו שכולנו בחרנו להכין אותה צלחת. מכאן דרכנו התפצלו. אמנם ישבנו סביב אותו שולחן, אבל כל אחד התחבר לדימיון שלו, לחומרים ולצבעים שהוא אוהב והתחיל ליצור את הצלחת שלו. השקט מסביב, העבודה בתוך הנוף המדהים של הישוב כליל הוסיף נופך מיוחד לאווירה. מידי פעם הצצנו זה בעבודה של זה, שיתפנו ברעיונות איך כדאי להתקדם ואז חזרנו לשקוע בעבודה שלנו. העבודה והיצירה היו ממש כייפים. סדנה מיוחדת שלא כדאי לפספס.
.

.
בתום כשעתיים מהרגע שהגענו, בתיה הניחה את העבודות שלנו בתנור מיוחד, על מנת שיעברו תהליך שריפה עד שיהפכו לצלחות.
.

.
לא נפרדנו מבתיה לפני שהשארנו לה את הפרטים שלנו, על מנת שתוכל להעביר אלינו את הצלחות כשיהיו מוכנות. כעבור 10 ימים קיבלתי ממנה שיחת טלפון לתיאום קבלת הצלחות באזורנו. הצלחות יצאו מקסימות אחת-אחת.
.