יש לי חלום, עוד מאז שהייתי ילדה.
כשהייתי תלמידה ביסודי, בתיכון, השתתפתי בטקסי בית ספר."יש לך קול רדיופוני " הם אמרו, "כשתתגייסי אולי תלכי לגלי צהל? "
לא התייחסתי לזה אף פעם מעבר לחיוך נבוך וחוסר הבנה מעמיקה על מה מחמיאים לי. ובאשר לצה"ל? לאחת מבית פטריוטי כמו שלי, שאיפותיי היו נטועות ביחידות קרביות ולא בתחנות רדיו.
השתחררתי מהצבא, וכמו כל משוחררת טרייה גם אני עברתי במוקדים הטלפוניים של חברות התקשורת.ושוב הערות/מחמאות (אפילו כאלה גם קצת סוטות) על "הקול הרדיופוני".
להקשיב,לדבר ולהעניק מידע תמיד אהבתי ועד היום השארתי זאת רק לעולמות מקצועיים בתחום. החלום להיות שדרנית רדיו נולד מזמן,ומאז שוכן בליבי, יושב במוחי,ולעיתים מקבל ביטוי חיצוני לשם השתעשעות בלבד ומהר נדחק הצידה. כי מה קשור עכשיו רדיו?!
אז,השבוע שוב חזרתי למגירת הלב הדחוקה עליה סימן השכל הישר "חלומות ישנים ולא קשורים" . החלטתי לשלוף משם את החלום הישן ולהגיד בקול: יש לי חלום והוא כן קשור, אני רוצה להיות שדרנית רדיו! לשדר תכנית בה אעביר תכנים מקצועיים בנושאי קריירה, חיפוש עבודה, הכנה לראיון עבודה, משברים עם הבוס, ושדרוג היחסים עם קולגה סוררת. אשמח לכל קונסטלציה אשר תכניס אותי לעולם זה בשידור משותף או יחיד.
זהו אמרתי, נשמע מטורף? לגמרי.
אבל אני בקורס הדיגיטליות המטורף אז זורמת מקסימום יצליח?! מחזירה אליכם את השידור.
(התמונה באדיבות אתר pixabay)