אמנם ימי הרווקות שלי די מאחורי, וכיום אני בעיקר מתמודדת עם שילוב של נכות גפיים והליכה עם קביים עם ימי הורים בגן וביקורים בג'ימבורי. אבל אני עדיין זוכרת את שנות העשרים שלי כרווקה בברים והפאבים של תל-אביב, וכאילו שזה לא מספיק קשה (תודה לאל שזה לפחות היה לפני המצאת ה"טינדר") גם לקחתי איתי לכל מקום זוג קביים אפורים שלא ממש התאימו לשום שמלה או תיק, ולפעמים -כשהניוון העצבי שאני לוקה בו החמיר- גם התגלגלתי למקומות בילוי ,שהיו נגישים בקושי, על כיסא גלגלים.
"את יודעת, בן דוד שלי היה פעם בבית חולים"- איך לא להתחיל עם נכה
(תמונה: אריאלה גארבר. אלבום פרטי)
מלבד התסכול ותחושת חוסר- השייכות, שנות הרווקות שלי גם השאירו אותי עם ארסנל שלם של דמויות גבריות, חלקן משעשעות וחביבות, וחלקן פחות, שניסו להתחיל איתי בצורה שאני לא ממליצה לאף אדם אי- פעם להתחיל עם בעלי מוגבלות, או עם מי שנעזרים בעזרים רפואיים כגון קביים, כיסא גלגלים או תותבת. אז לכבוד "וולנטיינ'ז דיי" החלטתי לנבור עמוק בזיכרון ולהכין לכם הרווקים- כשירות לציבור- רשימה קצרה של "כיצד *לא* להתחיל עם נכה":
1. "סליחה, של מי הקביים? שלך?? מה? את לא נראית!"
( סליחה, שכחתי את הראש השני שלי בבית).
2. "את יודעת, בן דוד שלי היה פעם בבית חולים! "
( ואני הייתי ברביעי שעבר בדואר! רוצה שנחזיק ידיים ונקים קבוצת תמיכה?)
3. שליח פיצה: "את נורא יפה. חבל שאת ככה."
( כן חבל… אם רק לא הייתי על קביים הייתי יכולה לקפוץ על טוסטוס המשלוחים שלך ולדהור איתך לעבר השקיעה… Woe is me! )
4." מה קרה? הלכת מכות?? "
(עדיין לא, אבל הפיתוי מתגבר מרגע לרגע…)
"איזה קטע שאת נכה! את לא נראית…"
(תמונה: גוגל אימג'ז)
5. "את חייבת לקשט את הקביים. הם לא מתאימים לך ללוק".
( מאמי, אני יכולה להטביע אותם בחבית של נצנצים, להדביק עליהם נוצות טווס ולגרום להם להפליץ קשת בענן, זה עדיין לא יהפוך אותם לתיק של "שאנל").
6." אפשר לשאול מה קרה לך? אני באמת מתעניין. מה ניוון? באיזו חולייה??"
( אה… אתה סטודנט לרפואה…)
7. "וואי! מה קרה לך? זו פציעה? ז'תומרת – את לא נכה או משהו??"
(לא! חלילה! טוב נו…אגלה לך סוד: אני חייזרית מהכוכב "זונג" ואני עומדת להשתלט על כדור הארץ ולשתות לך את הדם. אבל אתה יכול להירגע, אני לא נכה…)
8." וואוו! כל הכבוד לך שאת כאן!"
( צודק! אני באמת מחכה לפסל מוזהב בדמותי בכיכר רבין).
אז אם בערב ה"וולטיינ'ז" אתם בכל זאת מוצאים את עצמכם בבר או פאב וקולטים בזווית העין מישהי.ו שממש מוצאים- חן בעיניכם, ובמקרה מסתבר שהם בעלי מוגבלות, הנה רעיון מהפכני של פיק-אפ ליין מקורי ומרענן:
" היי. אפשר לשבת לידך? "
Happy Valentines Day
