הוא צריך לצאת למסע שלו, לים. למקום בו האופק מחכה לו, בלי תאריך חזרה מוגדר עם חופש ואתגרים הוא חייב את זה לעצמו. היא אוהבת אותו ואני, אני רוצה להגיד לה "אל תחכי, הוא לא יחזור" שתלך עם השכל אני חושבת לעצמי אבל הספר הזה כבר נכתב ואין לי באמת למי להגיד ואולי זו רק אני, שכבר לא מאמינה באהבה. ממשיכה לקרוא ומקווה בשבילה שהוא יחזור.
התחלתי לקרוא את הספר לאט, דבר שלא אופייני לי אבל לא התחברתי בהתחלה לכתיבה בטח לא לשמות איך אפשר לקרוא יאקב בא' ולא באות ע' פשוט יעקב. אבל מה לי ולשפה ההולנדית מזל שכתב תרגמו את הספר. לאט אבל נכון, משהו פרץ החוצה וריתק אותי אליו, למדתי לאהוב אותה, את הבחורה הזו שהולכת אחרי החלומות שלה, סוחפת ונועזת.
"כשאני מתעוררת משינה חטופה, אני מבחינה למרבה ההפתעה שמישהו עומד ליד מיטתי. אני מסובבת את ראשי באטיות לכיוון האורח בציפייה למחצה שזהו אוברייט. אך זהו יאקב. אני ממצמצת בעיניי בתקווה שהראייה שלי מטושטשת עקב החום, אבל הוא עדיין עומד לידי …כבר מזמן לא יורד לך דם. תגידי להם לא לחבוש את הפצעים שלך בסמרטוטים מלוכלכים . אביא לך משהו אחר. "
"רעיון מצוין." פתאום אייברט עומד ליד המיטה ומהנהן בהסכמה "
הרומן של סימונה ואן דר פלוכט "כחול הירח" נכתב על רקע ההיסטורי של הולנד, תור הזהב. האמנות, בייחוד כשהמדע והמסחר בים היו בשיא פריחתם. קתרין, יוצרת כלי חרס ומאמינה בעצמה ואני כל כך רוצה בשבילה שהיא סוף סוף תמצא את הנחלה. שתפסיק לברוח או לחכות, שהאושר ידפוק על מפתן דלתה והיא תפתח אותו לרווחה, לחיים מלאים של שמחה.
רומן מקסים, לכו לקרוא.
כתבה וממליצה : אנג'ליקה אגבייב
