בעברית קיימים מספר פעלים המתארים את פעולת הראיה:
לראות
להסתכל (גם להביט. הפועל האחד הוא מתקופת התלמוד, והשני מתקופת המקרא)
להתבונן
'לראות' הוא פעולת הראייה, היא קורית מאליה, היא לא נעשית מתוך כוונה תחילה. כמו הפעולות לנשום, לגדול.
'להסתכל' ו'להביט' משמעותם היא לכוון את הראייה אל דבר מסוים כדי לראות אותו היטב.
'להתבונן' משמעותו להביט מתוך תשומת לב וללמוד משהו, להסיק מסקנה. שורש הפועל הזה הוא ב.י.ן, ממנו נגזרות גם המילים תבונה והבנה. בפועל זה קיים קשר בין ראיה, להבנה.
בין דפי ספר הילדים כולם ראו חתול, משוטט חתול אפור מנומר, בדרך רואים אותו יצורים רבים.
העטלף רואה את החתול כאוסף נקודות לבנות בחשכה, הדבורה רואה את החתול כאוסף נקודות צבעוניות. שני אלה, ובעלי חיים נוספים, פשוט רואים את החתול כחלק מהנוף, לא מתעורר בהם כל רגש כלפיו, ראייתם היא פעולת עיניים בלבד.
אבל יש כאלה שלא רק רואים את החתול, אלא מסתכלים עליו. החתול לא מפעיל אצלם את קולטני הראיה, אלא גם את השכל ואת הלב. הציפור, לדוגמה, נסערת מהופעתו ועוקבת ממרחק בטוח אחר צעדיו.
יצור אחד ממש מתבונן בחתול. זהו העכבר הנמצא למרגלותיו.
האיור לא מתאר איך נראה החתול באיזור הראיה במוח העכבר, אלא איך העכבר תופש את החתול.
"כולם ראו חתול" הוא פיקצ'ר בוק במיטבו – ספר ילדים שבו המילים והציורים יחד מספרים את הסיפור, המילים ללא הציורים – חסרות משמעות.
ספר נפלא שממחיש במילים מועטות ובאיורים גדולים וצבעוניים, כיצד התודעה והאישיות משפיעות על אופן הראייה וההבנה של העולם.
.
רונית ש' דינצמן ronitdins@gmail.com