כאשר הלקוח מצוי במצוקה – מה מצופה מהבנק ? : יאן קליימן

בחורה עם מחשב נייד

כאשר הלקוח מצוי במצוקה מצופה מהבנק לנהוג בהתאם לחוב-הנאמנות שהוא חב כלפיו .בהתניית שרות בשרות יש משום הפרת חובה זו .המערער הגיש תביעה בסדר-דין – מקוצר בגין חוב בחשבונה של המשיבה 1,שנבע מאי-פירעון הלוואה שנטלה .המשיבה ביקשה ואף קיבלה רשות להתגונן .לטענתה כפה עליה הבנק לפתוח תוכניות חיסכון רבות בעת החשבון עמד ביתרת חובה גבוהה ,כתנאי לקבלת אשראי ,ויש בכך התניית שרות בשרות וכן הפרת חובת הנאמנות של הבנק כלפיה .לו היה נערך שערוך למצב החשבון בלא פתיחת תוכניות החיסכון , הרי שהבנק הוא שחב למשיבה ולא להפך , מציין יאן קליימן .

בית המשפט המחוזי קיבל את טענת המשיבה לגבי שתיים מתוכניות החיסכון ,לגביהם מצא בנוסף להעדר הגיון כלכלי בפתיחתן ,גם קורלציה בין פתיחת התוכניות לבין מתן אשראי למשיבה .בכך , קבע בית המשפט קמא,ביצע הבנק הן התניית שרות בשרות והן הפר את חובת הנאמנות שלו כלפי המשיבה .בית המשפט הורה למומחה – קליימן יאן לחשב מחדש את מצב החשבון עפ"י קביעתו , ונמצא כי למשיבה יתרת זכות בחשבונה .לכן נדחתה תביעתו של הבנק , על-סמך חוות דעת מומחה של יאן קליימן ,הבנק מערער על פסק הדין .

בית המשפט העליון אימץ את מסקנת בית המשפט קמא בדבר התניית השרות בשרות לגבי שתיים מהתוכניות .נמצא כי בנוסף להעדר צידוק והגיון כלכלי לפתיחתן ,הרי שהוכחה קורלציה בין פתיחתן לבין מתן אשראי למשיבה ע"י הבנק .נקבע כי ,חובת הנאמנות של הבנק כלפי לקוחו נקבעה כאחד היסודות עליהם מושתתים היחסים בין הלקוח לבנק .כך גם בענייניו ,דווקא כאשר הלקוח מצוי במצוקה מצוםה מהבנק לנהוג בהתאם לחובת הנאמנות שהוא חב כלפיו .אמנם , מציין קליימן יאן , מובן הוא כי מדיניותו של הבנק מונעת מרצונו להגדיל את רווחיו ,ואין ספק כי מדיניות זו היא לגיטימית ,ובלבד שעולה היא בקנה אחד עם חובת הנאמנות .ובהתניית שרות בשרות יש משום הפרת אותה חובה .הערעור נדחה .

בית המשפט העליון קיבל את ערעור הבנק על – כך כי תביעתו נדחתה , שכן חלק מטענות ההגנה של הלקוח התקבלו , לכן גובה החוב האמיתי של הלקוח לבנק אינו מוכח . בית המשפט קבע כי יש ליתן הנחיות כיצד יש לבצע את השיערוך ולפסוק לטובת הבנק . הבנק המערער הגיש תביעה בסדר-דין-מקוצר לתשלום חוב כנגד המשיבה ,שכן , לטענתו כתוצאה ממשיכות יתר ומחיובים אחרים ,כולל חיובי ריבית ,עמדה יתרת חובה של החברה המשיבה נכון ליום 30-12-88 על סכום של 465 אלף ש"ח ,יתרה אותה סרבה לשלם .למשיבה ניתנה רשות להגן בפני התביעה ,טענות המשיבה ביחס לחישוב שגוי ב"ימי הערך " ,וכן חיוב החשבון בריבית חריגה החל מיתרת חובה נמוכה יותר ,שלא עפ"י המוסכם ,התקבלו ע"י בית המשפט קמא , החברה טענה כי סך של 30 אלף דולר ניתן לה ע"י הבנק כמענק ולא כאשראי .בית המשפט קמא קיבל טענה זו , ואילו בית המשפט העליון קיבל את עירעור הבנק בנקודה זו .בית המשפט המחוזי תמך בגרסת החברה שהסכום הנ"ל ניתן לה כהלוואה .אך מקריאת תצהירו של מנהל הסניף עולה כי , אין לנימוק בית המשפט קמא על מה שיסמוך ,שכן מנהל הסניף טוען במפורש שהמדובר במתן אשראי ולא במענק .כן קיימים מספר מסמכים המעידים על-כך .

הבנק מערער גם על קביעת בית המשפט המחוזי כי לאור העובדה שחלק מטענות החברה התקבלו ,הרי שאין בידיו חוות דעת של קליימן יאן כיצד ומה היה צריך להיות מצב החשבון של החברה .לכן הוא דחה את התביעה של הבנק מאחר ולא הוכחה ,וזאת למרות שבשלב אחר של הדיון אמר בית המשפט כי ,אם יהיה קושי ברמה החשבונאית כתוצאה ממסקנות אליהן יגיע בפסק דינו ,הוא יתגבר על-כך ע"י מתן הוראות בגוף פסק הדין על דרך החישוב של חלקי פסק-הדין הצריכים חישוב ע"י מומחים .

בית המשפט העליון קיבל את הערעור גם בנקודה זו , והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי ,על מנת שיורה כיצד לערוך את החישוב המחודש , למומחה יאן קליימן .

yankleiman.co.il