את יודעת שראית סרט טוב כאשר עולות הכותרות ואף אחד לא מצליח לזוז. זה בדיוק מה שקרה בהקרנה של ספוטלייט הסרט החדש שמתאר את עבודתו של צוות ספוטלייט מה"בוסטון גלוב" לחשיפת האמת על תרבות הפדופיליה והסתרתה בכנסייה הקתולית. ישבנו שם קבוצה לא גדולה של אנשים בוהים במסך, מסתכלים ברשימת מאות הקהילות שהתגלו בהן כמרים אכזריים פוגעניים ואפלים, ולא זזנו. ככה זה שסרט טוב נכנס לראש לנשמה.
ספוטלייט הוא צוות העיתונים והתחקירנים של הבוסטון גלוב. הם מתגאים בהיותם עצמאיים ולא תלויים הבוחרים את הנושאים לכתבות שלהם ללא הפרעה. הם איטיים הם לא ממהרים לחשוף את עצמם ואת המקורות של הם, והם יסודיים מאוד יסודיים. והם עומדים במוקד הסרט החזק הזה ובצדק.
נושא הניצול המיני, וההתעללות שחוו מאות אלפי ילדים וילדות מידיהם של כמרים ובהסוואה של הכנסייה הוא נושא "עסיסי" אשר יכול לפרנס כמה וכמה סרטים. הבחירה של בלאי פאוסט וניקול רוקלין המפיקים להתמקד לא בקורבנות ולא במתעללים אלא בחושפי השחיתות, היא נכונה ונהדרת בעיני. הגיע הזמן להתמקד שוב בכלב השמירה של הדמוקרטיה. בדבקות שלהם במטרה, באמינות שלהם, ביכולת שלהם לקחת את הזמן בתקופה שבה אין לאף אחד סבלנות.
אנשי צוות התחקירים של הבוסטון גלוב מקבלים מהעורך הראשי משימה, לחקור מה עומד מאחורי האשמות של כומר מקומי בהתעללות בילדים. הסיפור המתבקש היה לכתוב עליו . כותרת עסיסית בעיתון שבימינו גם הייתה מקבלת שיתופים, לייקים ותגובות לרוב. אבל העורך הראשי, וצוות ספוטלייט בעקבותיו לא מסתפקים בכותרת הם רוצים את הסיפור, את הסיפור אמיתי, הגדול, זה שיגרום לשינוי אמתי. הם מוכנים לחפור עמוק מאוד על מנת להגיע עליו. המניע שלהם הוא הפגיעה בילדים, כאשר אחד הקורבנות מספר להם ש"כאשר כומר פוגע בך, זה כאילו אלוהים עצמו מתעלל בך" הדחף שלהם רק מתחזק. הם פונים למקורות שוב ושוב, הם חופרים בכתבות ישנות , מבלים שעות בחיפוש בספריות ובארכיון. עד שטיפה אחרי טיפה אחרי טיפה המידע הופך לצונמי. זה ליבו של הסרט, וזה כוחו .
ספוטלייט הוא מה שיגדירו, כסרט איטי. אין בו כמעט ריצות ממקום למקום, אין עשרות טוויסים בעלילה, או ריבים ומלחמות גדולות בין אנשים. יש בו הרבה עבודת נמלים סיזיפית של הצוות אשר יושבים ומתעדים שורה אחרי שורה, את מיקומם של מאות כמרים במהלך שנים רבות, וכל זאת על מנת לחשוף את דפוס ההתנהגות של הכנסייה כלפי כמרים מתעללים. ולמרות אפרוריות המשימה את מרותקת למסך, לכול גילוי קטנטן שנוסף לתמונה הגדולה. אפילו נפילת התאומים מתגמדת ליד משימתם ודרך עבודתם.
בתקופה בה אנחנו רצים קודם כל לכתוב את הכותרת. כאשר התחקיר מסתפק במקורות מידע בודדים, כאשר מרוץ לפרסום מקדים את הבנת הסיפור. בתקופה בה החשיפה היא המוקד, והשיימינג הוא פסגת העיתונאות. סרט כזה הוא חשוב מאין כמוהו. מהותי ועקרוני וחובת צפייה. הוא מחזיר לי את האמון בכלב השמירה. זו עיתונות אמתית ככה היא צריכה להתנהל. ולמי שיגיד, העולם השתנה, אין זמן. כבר לא עובדים ככה. אז אומר ראשית יש לנו עיתונאים כאלו, מי שיחקרו נושא במשך חודשים לפני שיצאו בפרסום . מי שלא יתנו שישחדו אותו. אנחנו צריכים לחזק אותם להגן עליהם להעניק להם פרסים. לשמור על כלבי הדמוקרטיה השבירה שלנו. כי הם המגנים עלינו.
שורה אחרונה סרט עשוי טוב, מרתק ומרגש . שווה צפייה בהחלט שווה צפייה.
צוות ספוטלייט המקורי