מאז שאני זוכרת את עצמי בתור נערה , הייתי ילדה מלאה איך אומרים עגלגלה.
כל חיי לא השלמתי עם הגוף שלי אני זוכרת משפטים כמו
"את גבוהה יש לך עצמות כבדות ",
"יש לך מבנה רחב",
"את יפה לא חבל",
"אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שינים"
מה ששלח אותי ישירות לעשות תחרות קרמבו עם אחי,
יום אחד הסתובבנו ברחוב מרכזי בחיפה הייתי אז בת 13-14 (נערה מתבגרת)
אני ואמא שלי הלכנו לקנות בגדים בשלב הזה בגדי ילדים היו מחוץ לתחום ולכן החניות האופציונליות היו של נשים , הגענו לחנות ידועה פונה אלינו המוכר לעזרה ואומר לאמא שלי משפט מצוטט מדיוק שנחרט בזיכרוני:
אני במקומך שם אותה במחסן לחודש עם לחם ומים לא חבל פנים מושלמות למלכת היופי אפילו גובה כבר יש לה!
מיותר לציין שבאותו היום לא קניתי שוב דבר , רק איחלתי להיות אנורקטית יום אחד בולמית גם הולך.
כשאת צעירה אין לך את הכלים להתמודד עם ההשלכות והמתוק הוא החבר הכי טוב,
אז המשכתי בדרכי…
לא אוכלים ליד חברים אבל בבית מסיבה.
היום ישנה מודעות לנפש איך לדבר לילד ולא ליצור תסביכים
היום כשאני אמא לעולם לא אגיד מילים כמו: אתה שמן ,זה לא אוכל בשבילך,זה משמין ,יש בזה מלא קלוריות ,מהיום סלט.
היום אני אתן לו את הכלים לתזונה נכונה ומאוזנת ולא אשכח שמותר לו להיות ילד רגיל, אקח אותו לספורט ובלי קשר אבחר פעיליות כיפיות שזזים בה ,
מה המסר שלי בסיפור הזה, לכל מילה יש משקל תחשבו פעמים לפני שאתם אומרים ,
ובנימה אופטימית זאת לאהוב את עצמך ואת הגוף שלך
זה לא מותרות .
שיהיה לנו בהצלחה.
תודות לסלונה והולמס על המסע .
