עוד ציטוט משעשע? בבקשה: "פעם ראשונה שאני רואה שתינוק שנולד יש לו שיער מהאף"
את המפשט הזה "נראה" שאומר הפה של שחקן צעיר, בבגד גוף ורוד, זוג מצופים על זרועותיו, כובע-ים פרחוני לראשו ואוֹדֶם על שפתיו. הוא עומד על הבמה הצבועה כולה בתכלת, ונדמה שהוא בחזרות בבריכת השחייה.
כתבתי 'נראה מפיו' ולא 'נשמע מפיו', משום שזה מה שהוא, וכל שבעת השחקנים הנוספים על הבמה, עושים לאורך כל ההצגה הזו. כל כולה "ליפ-סינק" אחד גדול. מה שפעם קראנו "תזמורת בצורת".
וזה קורע לשמוע קול של אדם זקן מדבר מגרונו של שחקן צעיר וגרוטסקי.
והנה עוד ציטוט. הפעם שיחה של זוג זקנים –
הוא: "אני אראה את מלאך המוות בא ואני אברח".
היא: "לא יהיה לך כֹּח, דוד".
הוא: "אני אברח. יש לי קולנועית" (הטעות במקור).
הנה הקטע המקסים הזה בוידיאו… כדאי לכם. תלחצו ותגבירו רמקולים
כן, כך הם מדברים ביניהם על הכל, הזקנים החביבים שלנו, במבטא האותנטי שלהם, מי ממזרח ומי מאשכנז. כן, דמיינו את הסבים והסבתות שלכם מדברים… והם מדברים על הכל עם בני הזוג שלהם, ועם חבריהם.
מדברים על הנכדים והמשפחה. על סוכרת, מחלות ומוות. על סקס וזוגיות, על פוליטיקה וכסף. על השקעות. על הבית. על פחדים וחששות. לרגעים זה עמוק ומשתק. לעתים מצחיק עד דמעות.
הקולות של בני הגיל השלישי הללו הם אוסף של הקלטות דוקומנטריות שאספה הבימאית והיוצרת רוני ברודצקי.
והשחקנים הצעירים של הקבוצה "החיפאית'' מדבבים בצורה מושלמת את ההקלטות הדוקומנטריות של זקני העיר.
אני מניחה שהעובדה שאנחנו בוהים בהם במשך שעה או קצת יותר, כשהם נעים 'במים' ומשוחחים
ביניהם, מזכירה את הבהייה באקווריום בו נעים דגים. ומכאן השם "אקווריום''.
זו לא הצגה רגילה. לא טקסט, מחזה ומילים. אלא צבע, תנועה, קול, חוויה, צחוק, ומה לא.
בסוף ההצגה נשארתי לשבת בכסאי עם חיוך גדול, וראש מופגז בגירויים והקשבתי לאלו שדיברו בשורה שלפני ובשורה שמאחורי. וזה מה ששמעתי:
מקסים. עדין. מרגש. מהמם. כל כך מיוחד. WOW. אינטליגנטית בטירוף. הכי טובה של השנה.
אז אני מסכמת – זו חד משמעית, גם מבחינתי ההצגה הטובה של השנה!
זה שהסתיימה וזו שהחלה.
קחו את האנשים שאתם אוהבים ורוצו לשעה של עונג צרוף.
רוני ברודצקי וצוות "החיפאית" אתם ג-א-ו-נ-י-ם !
—
עיבוד ובימוי: רוני ברודצקי
שחקנים: קרן אור, ארז ביטון, חן גרטי ,נגבה מאור ,מיטל נר, ולדיסלב פסחוביץ, רון ריכטר וארז שהרבני.
כוריאוגרפיה: טל קון
תפאורה ותלבושות: רות מילר
מוסיקה: נדב ויקינסקי
תאורה: חני ורדי
עוזרת במאי: יובל קורן
ייעוץ ליפסינק: אורי אוריין