יש לי חלום

יש לי חלום. הוא חדש, ואני מגלגלת אותו ביני לביני, קצת עם הקרובים לי, בודקת איך אפשר שיקרום עור וגידים. בדרך להגשמת החלום שלי עומדים לא מעט מכשולים וקשיים, ובתוכי מתנהל כבר זמן מה דיאלוג בין קולו הזהיר של ההגיון המעשי לבין קולן של תחושות הבטן שלי, שעם השנים מקבלות יותר ויותר מקום וביטוי.

בחורה עם מחשב נייד

לאחרונה אני פוגשת יותר ויותר סיפורים של אנשים שהניחו בצד שיקולי זהירות והלכו עם הלב שלהם. חלקם הצליחו בגדול וחיים את החלום, אחרים ניסו וגילו שלחיות את החלום גובה מהם מחיר אישי שאינם יכולים לשלם. כל אחד מהם, כך אני מרגישה, שלם לחלוטין עם הבחירה הראשונית לנסות ולהגשים את החלום שלו. בשבילי, יש משהו בפנטזיה אהובה שקורמת עור וגידים ומקבלת צורה בחיים האמיתיים שמזין מקומות נידחים בתוכי, מאפשר לי להרגיש את הכוח שלי והופך את האתגרים שלי לקצת יותר אפשריים.

shutterstock_192796043_Small

כל חיי הבוגרים, ואולי גם לפני כן, ראיתי בעצמי אדם רציונלי, בעל שיקול דעת עד כדי כובד ראש. החלטות משמעותיות, כך חשבתי, התקבלו אצלי תמיד בעקבות ניתוח מדוייק של המצב. לפני כעשור הבנתי שבעצם תהליך קבלת ההחלטות שלי שונה לחלוטין: החלק של הניתוח ההגיוני והשקול אכן קיים, ויש לו מקום חשוב בתהליך, אלא שהוא מהווה רק שלב אחד. אחריו מגיעה השאלה החשובה באמת: מה אני באמת רוצה, אם הכל היה אפשרי, מה הייתי בוחרת לעשות? רק בשנים האחרונות אני יכולה להבחין שתחושות הבטן שלי, אלה שלעיתים הן הפוכות לחלוטין מהמסקנות ההגיוניות שהגעתי אליהן, הן אלו שמכוונות בסופו של דבר אל ההחלטה. ברוב הצמתים החשובים בחיי, לאחר שפרשתי לפניי את כל השיקולים ההגיוניים, בחרתי להקשיב לתחושות הבטן שלי וללכת לכיוון הפוך, שנראה היה כאילו יהיה טעות גדולה. זו בחירה אמיצה ללכת עם הלב ואלה היו ההחלטות הטובות ביותר שקיבלתי בחיי, שהובילו אותי למקומות שעליהם העזתי רק לחלום.

יש לי חלום. גם הפעם הניתוח הענייני מבוסס הנתונים מעלה מסקנה שאולי לא יהיה נכון לפעול לכיוונו. אלא מה? הבטן שלי, שעם הזמן למדתי לא רק להקשיב לה אלא גם לפנות אליה ולברר מה דעתה, היא גורסת שזה הדבר הנכון לעשות עכשיו. ואיך אני יודעת? כי כשאני מדמיינת את זה קורה ומתבוננת פנימה, לתוכי, אני מרגישה מין התרגשות כזו, מלווה בחמימות נעימה בגוף שלי, ובתוכי יש חיוך פנימי. אני יודעת שזה זה, כי אין בי פחד, רק ידיעה שעל אף כל מה שמסתמן כמכשול – זה יצליח ויהיה טוב עבורי, ובדמיון שלי אני יכולה לראות בדיוק את כל פרטי הפרטים הקטנים שמרכיבים את השלם.
אתמול, למשל, שלפתי ממחבואו בגינתי האחורית פריט שממתין חמש שנים שאשפץ אותו. בדמיוני, אחרי שאשפץ אותו במו ידיי, הוא יהיה עוד חלק ממני במקום שעליו אני חולמת. את כל ליבי אני נותנת לחלום שלי, כך שכאשר אחלוק אותו עם אחרים, יוכלו הם להרגיש אותי, נוכחת גם כשאיני שם, מזמינה אותם להיות חלק מהחלום שלי. בצעדים קטנים, בקצב שמתאים לי, אני מתחילה ללכת אחרי הלב שלי בעולם האמיתי ולהפוך את החלום שלי למציאות.

אני מזמינה אותך להיות איתי בקשר

איור: ShutterStock

גם את רוצה להגשים חלומות? פתחי בלוג בסלונה.

גלית סביליה
פסיכותרפיסטית גופנית בגישת ביוסינתזה. מלווה נשים בתהליכי שינוי ומשבר בחיים ונשים בתהליכי התמודדות והחלמה מסרטן. אני מטפלת כי אני נמשכת אל העיסוק במרכיבים העמוקים והמהותיים של החיים ולעבודה קרובה ואינטימית עם אנשים ועם עולמם הפנימי. בשבילי, ללוות אשה בתהליכי התמודדות עם קושי ותהליכי שינוי פנימיים משמעותיים, להיות איתה במקומות פגיעים וכואבים וגם במקומות שמחים ומרחיבי לב, להרגיש איתה את השינוי קורה לאט לאט ולשמוע אותה אומרת שהיא מרגישה את עצמה שונה, טובה יותר – זה המקום שבו אני רוצה להיות, זה מה שאני מבקשת לאפשר לאחרות.