יש הרבה פחות דברים שאת חייבת לעשות, כשאת זקנה

חבר אמר לי שהפוסט של אתמול לא קשור לזיקנה. צודק.

באמת אולי היה מתאים יותר באופן כללי, לקרוא לבלוג "פרקים מחייה של זקנה". הרי אני לא מומחית בנושא "איך זה להיות זקנה", אני רק זקנה, ויותר משאני אומרת אני שואלת.

דבר אחד שאני כן יודעת זה שיש הרבה פחות דברים שאתה חייב לעשות כשאתה זקן. ואפילו אלו שאתה כן חייב לעשות, בדר"כ אפשר לעשות אותם גם מחר.

כשלעצמי, אני אוהבת להתחיל שבוע כשכולו פרוש לפני כ"שיעור חופשי" אחד גדול. זה המצב המועדף עלי.

ובכל זאת, היו כמה שנים שבצד הנחת שהייתה לי מה"שיעור החופשי" שלי, עלתה גם תחושה חמצמצה שאני רוצה לתרום, יש מי שיכולים להנות מתרומה שלי,  ועדיין אני לא מוצאת דרך (שמתאימה לי) לחבר בין השניים. וזה לא שלא ניסיתי.

יש כאלה שאוהבים (כמוני) את השבוע החופשי ואחרים שנמצאים במצב הזה חשים יותר חזק דווקא את הצד של המינוס,  כך שעבורם שבוע חופשי מכל מחויבות מייצר בעיקר תחושה שהם כבר לא נחוצים לאיש, וזה לא כיף להרגיש לגמרי לא נחוץ. זה גם מה שדחף אותי לחפש דרך לתרום, כי התחושה שאת נחוצה כה חשובה לתחושת הערך שלנו, בכל גיל.

איך איזנתי בסופו של דבר בין התחושות הללו? אחרי כך וכך נסיונות להתנדב כאן ושם, הבנתי שלמצוא מקום מתאים להתנדב זה לא יותר פשוט מלמצוא מקום עבודה או תעסוקה, ובואי, למה שלא ארוויח גם כמה גרושים בעודי עושה את מה שאני עושה ומייצרת לי תחושה שאני נחוצה?

אז הנה אנחנו פה, ומצאתי לי תעסוקה עצמאית מתאימה. עכשיו עולה השאלה: באווירה של "שיעור חופשי מתמשך"בלי מסגרת מחייבת, בלי לחצים, מאיפה מביאים את הלקום ולעשות את מה שאתה רוצה לעשות? מאיפה לוקחים את המחוייבות, הרי מי שקרא את הפוסט שלי מאתמול כבר יודע שזה לא הצד הכי חזק שלי?

האמת היא שאין לי תשובה. בכל זאת מצאתי משהו להציע. לפני כמה ימים ראיתי וידאו, אדם משפץ אוטובוס ישן והופך אותו לקרון מגורים. הוא עובד במשרה מלאה בלי קשר לשיפוץ. אז איך הוא מצליח להתקדם עם השיפוץ למרות המשרה המלאה? כל יום הוא עושה משהו, קטן ככל שיהיה, גם אם הוא מותש מיום עבודה. ברגע שהוא מתחיל משהו, זה כבר מתגלגל. אז למרות שהתנאים שונים במאה ושמונים מעלות, העצה שלו נראית לי חכמה, או לפחות עשויה להתאים למגבלות שלי.

כאן, כשסיימתי להקליד את הפסקה הזו, תאמינו או לא, קמתי ועשיתי דבר (קטן ככל שיהיה) בשולחן העבודה שלי.

שולחן עבודה מבולגן 2

ועכשיו?

מסודר למשעי 2

 

אז אני את שלי אמרתי (או עשיתי, במקרה זה), וזה המסר שלי להיום. תודה

 

הזקנה שלכם
טוב, האמת היא שאני לא באמת יודעת איך זה להיות זקנה, למרות שאני זקנה. נראה די בטוח שאהיה זקנה גם עוד 20 שנה (כמו אימא שלי, שתהיה בריאה) ומה הקשר בין זה לזה? מסתבר שלהיות זקנה זה דינמי כמו להיות לא זקנה.