יש אולי חמישה ימים כאלה בים…

בחורה עם מחשב נייד

יש אולי חמישה ימים כאלה בים…

לפנק, לפנק, לפנק… למה מגיע לנו את כל הטוב הזה? הסיבות כנראה שמורות במערכת. סיבוב על יאכטה? כן! יין מצוין? ברור! אוכל טוב? נו באמת! עוד פגישה משמחת של מועדון טועמות היין של סלונה והפעם – פגישה בלב ים. טוב, לא ממש בלב ים, יותר בלב המרינה בהרצליה. הבטיחו שרב בתחזית ואנחנו התארגנו על קרמים וכובעים, אבל לים חוקים משלו והרוח נשבה קרירה (יחסית) ונעימה. המפגשים האלה תמיד ממלאים אותי באויר לנשימה, גם אם אני מגיעה ממש על הקצה. בדיוק מספיק עד הפעם הבאה… אנחנו מבקשים: שלא יגמר!

צילום: "הגרגרנית"

יש אולי חמישה ימים כאלה בים…

גדי אמר שים כזה חלק כמו פלטה זה ממש נדיר וגדי כנראה יודע מה שהוא אומר. העולם בעדנו! ובכל זאת, מפגש של תשע נשים וגבר אחד יכול לגרום לכמה טלטלות על הים. כדי להרגיע את האוירה, התחלנו בשקשוקה נפלאה של לימור. שקשוקה היא מנה שנראית כאילו פשוטה, אבל קל לפשל בה – לא מספיק עשויה, לא מספיק חריפה, לא מספיק מתובלת… אבל לא לימור שלנו תיפול לבורות האלה. עגבניות, פלפלים ושום קיבלו אצלה את הטיפול המתאים ואנחנו נהנינו לנגב בלחם טרי את החלמונים שנשפכו צהובים על השקשוקה האדומה כדם (אם שאלתם, שאור-אגוזים מעולה של הבעל של רותי). טעים כמו שזה נשמע!

צילום: "הגרגרנית"

אלה שהולכים איתנו כברת דרך בחוויה הזו כבר יודעים שאנחנו לא יכולות בלי מבעבע קטן לפתיחת התאבון (הגדול, אגב) שלנו. מבעבע ורדרד "סלקטד ספרקלינג רוזה" עשה את העבודה. תמיד משדכים יין אדום לגבינות קשות של קינוח. ובכן, הפעם הגבינות היו המנה העיקרית והן הלכו לא פחות ממעולה עם יינות לבנים צוננים: סוביניון בלאן ושרדונה, שניהם מסדרת פרייבט קולקשן, התאימו בול לאוכל ולמזג האויר. איך אפשר בישראל, בכל זאת – מדינה בלבנט, לשתות יין אדום כבד כשהשמש לא מרחמת, עם יותר מ-30 מעלות בצל?

לא הפסקנו שם – גוורצטרמינר (השועל) ויהונסברג ריזלינג (הסוס), שניהם מהסדרה האזורית, היו ממש כמו בטבע – חזקים ופראיים. לא חשבתם שבאמת נישאר כל הזמן במרינה ונאכל, נכון? האופציה אמנם נשקלה בכובד ראש, אך היציאה לים היתה מפתה מדי.

צילום: "הגרגרנית"

יש אולי חמישה ימים כאלה בים…

גדי צדק. הים היה נדיב והעניק לנו בחסדו חווית שיט נהדרת, ללא בחילות, הקאות או שאר מיחושים. ומה שהלך שם! שימו כל כך הרבה בנות, איך לא תהיה מסיבה! מוזיקה מעולה היתה שם כבר, אז מה חסר? צדקתם… לק! יש כאלו שגם כאן חוו חוויה ראשונית. הכל הולך ואם זה כתום עז, עוד יותר טוב! ומה מתאים לים התיכון יותר ממדיטרניאן? אמנם יין אדום, אבל כשהוא מוגש צונן (כן, צונן!) הוא נהדר ומרענן כמו לבן.

  • שורה תחתונה לכוס של אליהו: נשארתי נאמנה לסוביניון בלאן. מתה על הטעם הלימוני של סוביניון בקיץ החם והמתקתק שלנו!

השוונץ:

  • לימור – מתכון לשקשוקה! לא נוותר!
  • אורחת המועדון הפעם היתה הפוטובלוגרית מרב שדה. צפו לתמונות נוספות…
  • גדי רמון עורך הפלגות מיוחדות ביאכטה שלו, ליד חופי ישראל ובעולם. מארח למופת – אנחנו ממליצות בכל פה! הנה רעיון למתנה הרומנטית הבאה שלכם.
  • אין מילים! החיים שלנו טובים. טפו, טפו…
הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit