ירושלים של מעלה וירושלים של מטה – בואו לטייל בין שכבות הזמן

חדש בירושלים: סיורים יומיים מודרכים באוגוסט 2015-אב-אלול התשע"ה – בטיילת החומות הצפונית – הכיכר הרומית – מערת צידקיהו. אז שימו כובע, נעלי הליכה ואל תשכחו מים… ובוא לטייל…

כמה פעמים הגעתם לירושלים ולא ידעתם היכן וכיצד לטייל במקומות המרתקים והמעניינים, לא ידעתם היכן לקבל הדרכות ולמי לפנות.
החברה לפיתוח מזרח ירושלים משיקה בחודש אוגוסט סיורים מודרכים מיוחדים החושפים את סודותיה של ירושלים בתוך שכבות הזמן ומעירות את העבר לחיים: משער יפו נטפס אל טיילת החומות הצפונית לסיור מרתק בעקבות ההיסטוריה של העיר הקדושה לכולם. בשער שכם נעבור בין שכבות הזמן אל הכיכר הרומית הנסתרת מתחת לחומות, מהמונומנטים המרשימים של התקופה. נמשיך אל מערת צדקיהו המסתורית המדהימה בגודלה וביופיה, שאבניה שימשו לבניית מבני הפאר של ירושלים.
טיילת החומות הצפונית
3 סיורים קבועים ביום, בימים א-ה:
9:00 – סיור באנגלית
11:00 ו-14:30 – סיור בעברית
המסלול אינו מתאים לבעלי מוגבלויות ולעגלות
איסוף ורישום משער יפו.
משך הסיור: כשעתיים. מומלץ להצטייד בכובע, נעלי הליכה ושתיה
המחיר: 35 ש"ח למבוגר, 18 ש"ח לילד, חייל, גמלאי, סטודנט
לפרטים והזמנות:
החברה לפיתוח מזרח ירושלים – אתרי תיירות
טל. 02-6277550       www.pami.co.il
דוא"ל tourism@pami.co.il
טיילת החומות הצפונית:
לפני כ-450 שנה בנה הסולטן העותומאני סולימאן המפואר את החומות המקיפות את העיר העתיקה של ירושלים. הטיילת עוברת לאורך רוב החומה (למעט אזור הר הבית), והיא מחולקת לשניים: הקטע הצפוני – משער יפו, דרך השער החדש, שער שכם, שער הפרחים ועד שער האריות. הקטע הדרומי – משער יפו עד שער ציון (עם אפשרות להגיע לקרבת שער האשפות).
העות'מאניים השתמשו במגדלים ובקטעי חומה שלמים שנבנו בתקופות קדומות ומיקמו את שערי העיר במקומות בהם ניצבו גם בעבר שעריה של ירושלים: כך לדוגמא הוקם שער שכם, מעל השער הרומי של העיר.

הכיכר הרומית

הכיכר הרומית:
שרידי השער הרומי מתקופת איליה קפיטולינה, והכיכר שניצבה לפניו, מפלס מתחת לשער שכם בן זמננו.
השער הרומי שהוקם בימי הקיסר אדריאנוס (שנת 133 לספירה – תקופת מרד בר כוכבא) היה בנוי משלושה פתחים. הפתח המזרחי, ששרד כמעט בשלמותו מתחת לשער שכם, מוביל אל כיכר המרוצפת באבנים רומאיות מקוריות, עליה ניצב בעבר עמוד בגובה 22 מטרים, ממנו מדדו את המרחק לערים אחרות בארץ ישראל. זהו גם מקור השם הנוסף לשער בערבית: 'באב אל עמוד, שער העמוד.
מצדי השער ניצבים שני מגדלי שמירה ענקיים הבנויים מאבנים עצומות בגודלן שנלקחו ממבנים קדומים שהוקמו בירושלים בימי הבית השני. המגדל המזרחי שרד במלוא גובהו, דרכו אפשר לרדת אל הכיכר היישר מטיילת החומות. במקום תצוגה על תולדות שער שכם במפות, צילומים ואיורים וכן חריטות של משחקים שנחרטו ע"י חיילי הלגיון הרומי. הכיכר הרומית פתוחה רק בתיאום מראש.

מערת צדקיהו

מערת צדקיהו:
מערת צדקיהו הידועה גם כמכרות המלך שלמה, מערת הכותנה, מערת המלכים ומערת קורח, היא המערה המלאכותית הגדולה בארץ (כ-9000 מ"ר) וע"פ סברות שונות נעשה בה שימוש מאז ימי המלך שלמה ועד לתקופה הבריטית לחציבת אבני בנייה איכותיות למבני ציבור ופאר בירושלים.
במהלך כ-3000 השנים בהן משמשת המערה כמחצבה נקשרו בה מסורות ואגדות רבות:
קרבתה אל הר המוריה והנגישות הנוחה ממנה אל ההר נמצאת בבסיס המסורת המייחסת את אבניה לבניית בית המקדש הראשון בימי המלך שלמה.
את שמה קיבלה המערה מהסיפור התנכ"י המתאר את בריחת צדקיהו, מלך יהודה האחרון, מירושלים לכיוון יריחו לאחר הכיבוש הבבלי.
המים המחלחלים מתקרת המערה זכו לשם "מעיין דמעות צדקיהו" כתזכורת לדמעות הצער של המלך האחרון של ירושלים, איש זקן ועיור, שבניו הוצאו להורג ועירו נחרבה.
מקובל כי המערה היתה מקור האבן המיוחדת העיקרי לבניית מבני הציבור המפוארים בתקופה ההרודיאנית (ובכלל זה בית המקדש השני), ואח"כ גם בתקופת המלכים אגריפס הראשון ואגריפס השני (שבנה את החומה השלישית במאה הראשונה לספירה).

images

סולימאן המפואר, בונה חומות העיר העתיקה בנות זמננו, חסם את הכניסה למערה כדי להקטין את הסיכוי לפלישה מתחת לחומות, והיא נשכחה מלב למשך כ-300 שנה, עד שב-1854 התגלתה מחדש ע"י חוקרי ירושלים ד"ר ג'יימס טרנר ברקלי (מגלה שער ברקלי במתחם הר הבית) וסר צ'רלס וורן (מראשוני הארכאולוגים בירושלים וחבר מסדר הבונים החופשיים) והפכה לאתר תיירות מבוקש במיוחד בקרב חברי המסדר, הרואים במלך שלמה את גדול הבנאים ופטרון המסדר. הם שהעניקו למערה את השם "מחצבות המלך שלמה".

images (1)

ב-1907 נעשה שימוש אחרון במערת צדקיהו כמחצבה, כאשר בנו התורכים את מגדל השעון מעל שער יפו באמצעות אבניה.
בימי המנדט הבריטי נפתחה המערה למבקרים ונעשה שימוש באבניה לבניית קירות חדר המזבח במבנה ימק"א ביוזמת הבנאים ברוך קטינקא וזאב רבן, שניהם חברי מסדר הבונים החופשיים. במלחמת העולם השנייה נבנה בפתחה קיר בטון והמערה הפכה למקלט מפני הפצצות. עם חלוקת ירושלים בשנת 1948 חסמה ממשלת ירדן את הכניסה למערה, שפתחה עמד אז על הגבול בין ירדן וישראל. בשנת 1967 נפתחה המערה לציבור הרחב ע"י עיריית ירושלים והוכשרה כאתר תיירות ע"י חברת פמ"י, בשנת 1985 תשמ"ה.

אז שימו כובע, נעלי הליכה  ואל תשכחו מים…  ובוא לטייל…
להתראות בירושלים – על החומות…
לאתר  הבית של פיתוח מזרח ירושלים  http://www.pami.co.il/
ערכה: נדיה היבא