ירושלים - עקבות בלי עקבים | פנינה עין מור

גברת נח

במלון בוטיק וילה בראון, כולם מתאספים סביבה, אני עדיין בספה, פנינה מזמינה אותי עם כף יד פרוסה קדימה, כמעט לוחשת בקולה הצרוד והסדוק "בואי, בואי ".

מישהי שאני לא מכירה בכלל, לצורך העניין גברת נח, אומרת "יהיה לך משעמם ובחום הזה ללכת לאט, עדיף שתישארו לנח" לא שלחתי לה את המבט השטני שלי. אני תוהה, איך היא מעזה לשפוט כל כך מהר, איך היא יודעת שנלך לאט ? כנראה שגברת נח השפיעה עליי קצת אז נשארתי בגללה עם העקבים ואולי גם בגלל התמונות.

רחוב אתיופיה

יצאנו לרחוב אתיופיה, יחד עם הסיפורים על אהבות אסורות, מלך מנליק השני ובנו. שכבות על שכבות של סיפורים בשכונה ציורית אותנטית.

היא מגלה לנו סודות אבל מדגישה " אתם לא יכולים להשאיר אותם בקומה העליונה וגם לא בתחתונה, הסודות תמיד אבל תמיד מתגלים " וממשיכה. בבית מספר 7 התגורר, בין היתר דוד ילין ובו ייסד ב-1914 את בית המדרש העברי למורים. במספר 11 התגוררו משפחת פרלמן שלימים הפכו לבן יהודה .

ברחוב שפעם היה רחוב אצולה ובו עדיין עומדים בתי עשירים, הרעננות שפנינה עין מור מביאה לקירות האבן של תחילת המאה ה- ה19, מטעינה בנו אנרגיות ואנו ממשיכים לרחוב קוק .

בית טיכו ומסעדת אנה

פנינה עין מור מעבירה אותנו בין מבנה רוטישלד הישן ומכניסה אותנו לשביל המוביל לבית טיכו, בית שבקומה הראשונה בו מוזיאון ובקומה השנייה מסעדה.

על תקרות הבית בקומה השניה אפשר לראות את עקבות התקופה, הבית שנקנה שנת 1864 על ידי הגא רשיד נשאשיבי. אבל העקבות המשומרות הן מ -1924 שאותו קנו רופא העיניים, אברהם אלברט טיכו ורעייתו הציירת אנה טיכו.

הסיפור הוא מרגש מתחילת התקופה ועד היום. דר' טיכו סייע לעניי העיר והיה אהוב על כולם, במאורעות תרפ"ט הוא נדקר כשהשמועה הגיעה לתושבים אחת הנשים הערביות עמדה בפתח דלת ביתם עם תינוק בידה, מבקשת להעניק אותו לזוג העקר אך הם מודים ומסרבים .

כיום הקומה השניה מרגשת אותנו לא פחות , מסעדת אנה מכשירה ומעסיקה בני נוער במצבי סיכון ומעניקה להם הזדמנות לרכוש מקצוע ולשנות את מסלול חייהם .