"ירושה" הינו ספר שירים דו- לשוני, יידיש- עברית. השירים נכתבו במקור ביידיש על ידי קרן אלקלעי- גוט והודות לרבקה בסמן בן- חיים התגבשו כיצירה.
קרן אלקלעי- גוט היא פרופסור לספרות אנגלית ומחשובי היוצרים באנגלית בישראל. שיריה ראו אור במשך עשורים בלמעלה מ-30 ספרים באנגלית, בתרגום לעברית, ספרדית ואיטלקית.
התמונה על חזית העטיפה היא מעשה ידיו של הצייר מולה בן חיים- ילד שמשפחתו התגוררה מול ביתה של אמה של המשוררת בליטא, וזו שמרה עליו כנערה. אישתו של מולה, היא זו שערכה את השירים ביידיש.
יידיש היתה השפה אליה נולדה אלקלעי- גוט, ובה פרסמה את הפרסום הראשון שלה. הוריה הגיעו מלידא (ליטא) ו"הורישו" לה את עברם.
בשיריה היא כותבת חלקי זיכרון על משפחתה, על חייהם, על זיכרונותיהם ועל חוויתה מהם.
משפחתה של אימה של אלקלעי- גוט נספתה בשואה ובשיריה זיכרון השואה שהדהד תמיד בחייה שלה.
"מר וקשה
לכתוב ביידיש,
שפה כה מתוקה,
זיכרונות כה חריפים,
אין לי מילים
לתאר"
"אין שום תצלומים
לא מסבא, לא מסבתא.
את כתב ידם
מעולם לא ראיתי.
מעולם לא פגשתי
את אחיותיה של אמי ולא את אחיה,
את קולותיהם לא שמעתי מעולם.
אבל לעיתים באים אלי
מילים ומשפטים,
תזכורות
מתוכי
שהם עודם איתי.
והם מחפשים דרך
לספר את סיפוריהם,
להציג את פניהם
להשמיע את קולם."
"…כך היה בלידא בתקופת המלחמה
חיילים פולנים, רוסים, גרמנים
היו באים ולוקחים
מכל הבא ליד.
ומזה אמי
הפיקה את השנינה
ומאז נמחקו עקבות נעלי הלבנות."
"הורי לא היו חוזרים לעולם ללידא.
בשבילם זה היה קבר, בור פתוח
שפעם נמלטו ממנו
ואילו התקרבו
היו נבלים בו כליל…
וגם בשבילי,
בלתי אפשרי לחזור
ולא לחזור."
אלקלעי- גוט כותבת על זיכרונות משפחתה והם הירושה הראשונה המופיעה (בספר זה שני שירים בשם "ירושה"), הירושה שאותה ירשה ממשפחתה, ירושה כואבת. ה"ירושה" השנייה היא הירושה אותה היא מנחילה לילדיה והיא זו החותמת את הספר בצורה אופטימית.
"ההוכחה שחיית חיים שלמים
היא שילדך סולחים לך
לא מפני שמגיעה לך מחילה
אלא משום שלמדת אותם
לסלוח."
מאחלת לכם קריאה נעימה!
XOXO
אחת שיודעת 😉
