כשהוכרזה היציאה מעבדות לחירות לא תיארו לעצמם בני ישראל שכשיהיו חופשיים העבודה שלהם לא תיפסק, מכאן העבודה רק הולכת ומתגברת.
החירות לא תמיד עדיפה, לעיתים דווקא כשנשענים על מישהו ותלויים בו החיים יכולים להיות לא רעים בכלל.
גם אני יצאתי מעבדות לחירות. בעצם אולי עברתי מחירות לעבדות, נראה איך זה היה אצלי. מי שכבר מכיר יודע שהייתה לי שנה בה החיים שלי התהפכו מקצה אל הקצה השני בדיוק, מחירות מלאה לתלות מלאה. בעצם, מחירות לעבדות אבל במהלך תהליך הבנתי עד כמה דווקא הנפילה הזאת יכולה להביא אותי למקומות שלא האמנתי שאוכל להגיע אליהם אם בקלות ואם לא. את עניין הקלות ניתן למדוד אך ורק באמצעות מדד אחד, עד לאן המחשבות יכולות לנדוד ולעזור להגיע אל המטרה שהוצבה שם בקצה הדרך.
פעם לפני כמעט עשור שלם הייתי פשוט ציפור דרור, ממש כמו ציפור מלבד דברים מסוימים שעדיין קשרו אותי אליהם, בעלי והבנות, אמנם הייתי ציפור דרור אבל המחשבות, אוי המחשבות האלו והמוח הזה שעבד כל כך הרבה ויותר מידי מהר הפריעו לי לראות מעבר לאופק ולהבין שבעצם יש שם משהו.
חירות היום רחוקה ממני שנות אור, הכוונה כאמור לעצמאות, אני כל כך לא יכולה לעשות כלום בעצמי עד כדי כך שאם אין אני לי אין גם מי לי. צריכה עזרה בדברים קטנים שלרוב האנשים נראים כל כך מטופש להיעזר בהם או לבקש עזרה. מהצד האחר דווקא היציאה הזו מחירות לעבדות הפכה אצלי את העבדות האחרת, מחשבתית, לחירות מלאה ומוחלטת. לא הייתי מעלה על דעתי לעזוב הל ככה בגילי המופלג ולעבור למסגרת של לימודים ולהיות בחברתם של צעירים זבי חוטם וזבי הורמונים, להרגיש שווה בין שווים ולעשות את מה שתמיד רציתי, ללמוד !
אז מה היה לנו שם ביציאה מחירות לעבדות ?
סיבוב הסוויץ' באופן מוחלט.
הבנה כי לא משנה מה איך כמה ולמה, הכל בראש.
אם הראש לא עובד גם השתלה לא תעזור שם.
הגוף הוא גשמי הראש עושה יותר.
לא לפחד לבקש ואפילו לדרוש.
לא לפחד להגיד שקשה כשקשה.
לעצור ולהודות על הדברים הקטנים-גדולים בחיים.
לצאת מחירות לעבדות לא נורא בכלל, אפשר להמשיך לחיות ואפילו לחיות טוב יותר.