יצאתי לחפש עבודה…..תכף אמצא

בסתיו 2006 כששאלו אותי אז, בחורה צעירה בת בקושי 24 מה אני ארצה להיות כשאהיה גדולה, הכרזתי ובלי בושה- סמנכ"לית משאבי אנוש של חברת סלולר ידועה( ששמה שמור במערכת, למרות שמעולם לא עבדתי בה…)

בסתיו 2018, כששואלים אותי, בחורה פחות צעירה אבל כזאת שכבר יודעת משהו על העולם הזה, מה ארצה להיות כשאהיה עוד יותר גדולה, אני עכשיו אומרת ובלי היסוס-אשת משאבי אנוש.

אולי זה כל השנים שעברו, או הבגרות שהגיעה ולא בהפתעה או התחושה שהאדם עושה את התפקיד ולא ההגדרה שניתנה.

מה זה אומר בכלל להיות איש או אשת משאבי אנוש? כנראה שיש הגדרות רבות מספור, אבל עבורי ובעיני זה תפקיד מכריע בתוך הארגון. הגורם המקשר בין האישי לעסקי בתוך ארגון שאמור להיות מורכב מסך כל חלקיו.

מדוע אני אוהבת להיות בפוזיציה כזאת? כי אין לי רגע דל. כמות הנושאים שמטופלים על ידי היא אדירה, בו זמנית אתה יכול לנהל תהליך הערכת עובדים, להרים אירוע חברה, לטפל במינוי של מנהל כזה, ניוד של עובד אחר, למצוא מקורות גיוס במדינה כלשהי באירופה, לוודא ששולחים מתנת לידה לאחד העובדים, להסתמס עם עובד אחר שמתחיל שבוע הבא, להגיע בזמן לפגישה, ועוד ועוד ועוד היד נטויה.

האם זאת הייתה אהבה ממבט ראשון? לגמרי. הכול התחיל אי שם בשירות הצבאי, חיילת במדי חאקי של חיל הים ששירתה בתפקיד של מש"קית מיון כ"א במפקדה בקריה. ומשם הבינה שזה מה שהיא רוצה לעשות.

החלטתי לכתוב מעין יומן מסע, שבו אלווה את עצמי בחיפוש עבודה כאשת משאבי אנוש. לא קלה היא לא קלה דרכנו , ללא ספק גם הסטטיסטיקה נגדנו, אבל אני כבר הבנתי שאין הר גבוה מדי, אין נהר שאי אפשר לחצות, אז למה לא להנות מהדרך(כמה שניתן)ולעשות את הדבר השני שאני הכי אוהבת, וזה לכתוב.

מבטיחה לשתף כמה שניתן את התחושות, רגשות, כנראה גם אכזבות ואמן ואמן – שיהיו גם הצלחות. ( אך לא אוכל לכתוב איפה התראיינתי ועם מי דיברתי, דיסקרטיות כידוע לכם היא תכונה הכרחית אצלנו)

אז קדימה לדרך, ממלאת את הריאות באויר ויאללה התחלנו- יצאתי לחפש עבודה- תכף אמצא.

 

רעות שושן
ההורים שלי לא זוכרים מתי התחלתי ללכת- אבל לעולם לא ישכחו את הרגע שבו התחלתי לדבר. אוהבת את המקצוע שבחרתי ובעיקר אוהבת לכתוב ולקרוא ולדבר - מילים מילים מילים. רווקה בזוגיות נהדרת פלוס כלב.