כן, יום הכיפורים עוד רגע כאן וזו הזדמנות לדבר איתה, לתת לה מקום.
בואו נתבונן עליה ואליה
נתבונן לתוכנו…
איפה המילה סליחה פוגשת אתכם?
בואו נתחיל בתרגיל.
תעצרו כאן,
קחו דף חלק ללא שורות ועט
ועכשיו במשך 3 דקות פשוט תכתבו
את כל מה שעולה לכם בראש בהקשר של המילה סליחה.
לא לעצור לחשוב, רק לכתוב אינטואיטיבית.
סיימתם?
תניחו את הדף בצד ועכשיו אתם מזומנים להמשיך לקרוא.
אז זהו, שאני משתדלת כל שנה להתבונן עליה, לגעת בה ולשאול את עצמי איפה הסליחה פוגשת אותי: ביומיום, בעבודה, במטרות שהצבתי לעצמי, באמהות, בקשרים עם המשפה, עם החברים, עם עצמי, במי שאני…
השנה יותר מכל היא ליוותה אותי בהקשר של ההתפתחות האישית שלי לבין האמהות.
אתם בטח שואלים: "למה?"
במשך שנים הייתי שכירה. עבדתי משרה מלאה ולפעמים גם ממש שעות ארוכות, אבל כשהייתי מגיעה הביתה, במעט זמן עירות שלהם (ולפעמים זה היה רק לסיפור שלפני השינה) השתדלתי להתפנות כל כולי לילדים (טוב, זה לא תמיד ממש עבד לי כי אז היה טלפון והייתי חייבת לענות…), אבל אני זוכרת את הרגעים האלה…הם היו קסומים ונעימים…
בשנים האחרונות כשאני "עצמאית" (או אם לדייק את ההגדרה "אין לי יחסי עובד מעביד" ), אז העבודה הולכת איתי לכל מקום ובכל מיני שעות. הקורסים, הסדנאות, הקבוצות שאני מנחה והחיבורים שאני מייצרת לטובת ההתפתחות האישית והעסקית שלי, גולשים להם לערבים, לימי שישי ולפעמים גם ללינה מחוץ לבית.
אז נכון, יש לי את הפריבלגיה ליהיות לעיתים קרובות עם הילדים בצהריים וליהיות איתם פיזית בשעות שפעם רק חלמתי ליהיות, אבל עדיין, ברוב הזמן הזה הם לא רואים "אמא", הם רואים:
אמא + מחשב
אמא + טלפון
אמא + מחברת
או אמא שמתארגנת לצאת לעוד פגישה או עוד אירוע…
אז היום אני בוחרת לבקש מהם סליחה.
סליחה – על שאני כאן פיזית אבל לא ממש פנויה אליהם,
סליחה – שלא תמיד אני יודעת לעצור את שטף העבודה, הלימודים, הכתיבה
סליחה – שלפעמים אני שוכחת שיש דברים הרבה יותר חשובים ושיש דברים שיכולים לחכות (בחיי, אפילו רובם…)
וכמובן אני לא שוכחת לבקש גם מעצמי סליחה.
לברך על היש ולהודות לעצמי על מה שאני עושה למעני ולמענם ולדעת לדייק את עצמי בשנה הקרובה,
כך שאצליח לתמרן בצורה טובה יותר וליהנות מכל העולמות בדיוק כמו שאני מאמינה שאפשר.
גם אתם יכולים לעצור לרגע ולבחון את המקום הזה אצלכם.
ועכשיו (למי שעשה את התרגיל ומי שלא יכול לעשות אותו עכשיו),
תקראו את מה שכתבתם ותתבוננו על המקום של הסליחה בחיים שלכם.
מה אתם רואים שם?
באיזה תחום אתם מרגישים שאתם רוצים להתמקד ולבקש סליחה?
תחליטו ממי אתם רוצים ולבקש סליחה? האם מהילדים (ואולי גם מהבעל…), מחברה או חברה
וכן, אולי גם מעצמכם.
תחליטו ותבחרו מהי הדרך המועילה עבורכם ואיך אתם יכולים לדייק את עצמכם לשנה החדשה.
אחרי שביקשתם סליחה ופתחתם דף חדש חלק,
אני מזמינה אתכם לשריין לכם זמן ביומן שלכם לפגישות שהכותרת שלהן היא:
"זמן איכות עם …"
ותתנו להן מקום בדיוק (ואולי יותר) כמו כל פגישה חשובה אחרת.
תזכרו, החיים הם כאן ועכשיו וכל רגע שעובר לא חוזר.
גמר חתימה טובה ושנה מעולה ומועילה.
שלכם באהבה,
שירי
לדף הפייסבוק שלי
לבלוג שלי
הקרדיט לתמונות: אתר PEXEL