אתמול נחשפנו לפרטים המזעזעים של מותה של הפעוטה יסמין וינטה, בת שנה וחודשיים, שמטפלת בפעוטון בפתח תקווה התעללה בה ברשעות ובאכזריות בלתי נתפסת. המטפלת הטיחה את יסמין הקטנה בגסות על המזרן, זרקה עליה שמיכה ונשכבה מעליה והמשיכה לצפות במכשיר הסלולרי שלה עד שהפעוטה החזירה את נשמתה הקטנה לבורא עולם. רצח של תינוקת בידיה של מי שהייתה אמורה לשמור ולהגן עליה כמטפלת.
המקרה הנורא הזה מחדד עוד יותר את הצורך המידי ב "חוק הפיקוח למעונות יום לפעוטות" . חוק שיסדיר את הפיקוח ואת הסטנדרטים במסגרות לידה עד 3, יוודא שיש רישוי לכל מסגרת ושילדינו יהיו בידיים מקצועיות ואוהבות.
במשך כ- 8 שנים פעלתי כמנהלת מעון יום במושב קסום במרכז הארץ. התחלתי עם 12 קטנטנים ולאט לאט- במאמץ לא קל- הצמחתי אותו ל-80. נהניתי מכל רגע והגשמתי בו חלומות רבים, אך זו הייתה גם תקופה מאתגרת.
היה קושי מהותי לאתר כוח אדם ראוי, שיחנך ויטפל במתוקונים. ואני, כמנהלת, לא הייתי מוכנה להתפשר. אז העלינו את השכר באופן משמעותי, כדי שתהיה בידיי את יכולת וזכות הבחירה, וסייעתי להן בעבודת הקודש- כי נאה דורשת היא גם נאה מקיימת. והייתי רגישה וקשובה לצרכיהן והכלתי אותן ככל שיכלתי. והערכתי. והעצמתי. והצמחתי. ווידאתי שהן נמצאות בשליחות הזו מאהבת ילדים טהורה וכנה. וכשזיהיתי שמישהי מהן לא מתאימה לתפקיד המהותי הזה – נפרדתי ממנה לשלום. בלי למצמץ ובלי להתבלבל.
הייתי מודעת לעבודה הסיזיפית והמאתגרת, בתנאים לא תנאים, אך לא הסכמתי להתפשר על פחות מהטובה ביותר עבור האוצרות היקרים שהופקדו ברשותי.
ואתמול? נחרדתי. תסריט אימה שכזה אי אפשר לדמיין. גם לא בסיוטים הכי גדולים. מטפלת מפלצתית שנטלה חיים טהורים וזכים באכזריות לשמה.
איך זה יתכן? באיזה עולם אנו חיים? מה קרה לאמות המידה והמוסר? לאן נעלמה האנושיות?
מזה כשלוש שנים שאני פועלת כרכזת חינוך מלידה, המנסה לקדם את הפיקוח על הטיפול בילדים בגילאים 0-3 ולעורר את המודעות הציבורית לעובדה שהפעוטות שלנו בישראל הם פשוט הפקר.
כל אדם בישראל, גם עבריין מורשע, יכול לפתוח פעוטון. לא נדרש רישוי לשם כך, אין סטנדרטים מחייבים או תקינה נדרשת לפעוטונים. זה מחדל של ממש!
אני מאמינה, שמתוך האסון הכבד הזה, יותר ויותר הורים הבינו והפנימו שאי אפשר להמשיך בדרך הזו, שאנחנו חייבים להתעורר ולתמוך בחוק הפיקוח למעונות, כי הוא הכרחי ומהותי. אנחנו חייבים לעשות את זה לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני האסון הבא.
חתמו על עצומת התמיכה בחוק ושמרו על הקטנטנים שלנו, עבור יסמין הקטנה זה כבר מאוחר מדי, אבל יחד נציל את הפעוט הבא
.
לקריאה נוספת:
"היום שבו חיינו התנפצו לרסיסים"
אמא, אבא הילד שלכם זקוק לתמיכה שלכם
