ילדת ים עם תלתלים ואושר מזוקק

סיון תמיד רוצה ים אבל תמיד חם מדי או קר מדי או שאני עסוקה מדי או עייפה מדי או פשוט שוכחת שהים נמצא רק 15 דקות מכאן ושחול, מים וגלים הם אושר מזוקק

גלים מתנפצים על הסלעים (צילום: יערה די סגני)גלים מתנפצים על הסלעים (צילום: יערה די סגני)

אני לא יודעת לצלם. אני אוהבת לצלם, אבל פשוט אין לי את זה. אני מדמיינת איך זה אמור להיראות, מנסה לתפוס את הזווית הנכונה ואיכשהו זה לא יוצא לי. אבל אני ממשיכה לצלם, כי זה כיף וכי מדי פעם דווקא מתפלקת לי אחת טובה.

היום סיון רצתה ים, היא תמיד רוצה ים אבל פעם חם מדי, פעם קר מדי, פעם יש מדוזות ופעם אני סתם מתעצלת או עייפה או עסוקה. בעיקר אני חושבת שאני שכחנית מדי, כי אני שוכחת שהים נמצא 15 דקות מכאן בסך הכל ושכשאני מגיעה לשם אני הכי מאושרת בעולם. אבל היום היה בדיוק חם במידה הנכונה ואין מדוזות ואמרתי לסיון שנלך.

בת ים קטנה שואגת לגלים (צילום: יערה די סגני)בת ים קטנה שואגת לגלים (צילום: יערה די סגני)

והוא היה יפה כל כך היום הים. צלול, עם מיליון גוונים של תכלת וכחול וגלים גבוהים בדיוק כמו שאנחנו אוהבות ואחרי שהשתוללנו לנו קצת בין הגלים השארתי את סיון ואת פול על החוף, עסוקים בפרויקט בניה כלשהו והלכתי לי דרומה, לבד.

הלכתי ודמיינתי שאני רוכבת על האופניים ממש כאן, על קו המים ובמקום טביעות רגליים משאירה פס דק של גלגל שהגל הבא מוחק מיד.

הלכתי ועצרתי לצלם אפילו שבשמש לא ממש ראיתי מה המצלמה רואה, אבל המשכתי כי אמרתי לעצמי "מי יודע, אולי תתפלק לי אחת טובה".

צילמתי מים וגלים וחול חלק עם טביעת רגל אחת וצילמתי צדפים במים וסלעים וגם דיג אחד ששאל למה אני לא מצלמת גם אותו, אז צילמתי אותו וגם את הדגים שלו, שאני לא זוכרת איזה סוג הם היו, אבל בראש שלי כבר ראיתי מדורה וגחלים ואת הדגים האלה על רשת, נצלים כמו שהם, שזה הכי טעים.

ולפני ואחרי הטיול הקטן שלי צילמתי כמובן ילדת ים עם תלתלים שואגת עם הגלים ועושה פוזות על החוף וכפות רגליים של אימא ובת, מהר, לפני שכפות הרגליים שלה יגדלו עוד והיא כבר לא תהיה כל כך קטנה.

כפות רגליים קטנות וגדולות (צילום: יערה די סגני)כפות רגליים קטנות וגדולות (צילום: יערה די סגני)

בסוף התפלקו לי כמה תמונות טובות ואני משתפת אותן כדי להזכיר לעצמי ולכם שהים קרוב ויפה ושכדאי למצוא יותר ימים לא חמים מדי ולא קרים מדי ובלי מדוזות ועם זמן וכוח לקחת ילדה אחת עם תלתלים (ואם אפשר גם את אבא שלה ואת אח שלה שפחות אוהבים לצאת מהבית, אבל בסוף תמיד נהנים), ולארוז פנקייקים בקופסה, מגבת או שתיים, מחצלת ואולי כף ודלי ולנסוע 15 דקות לים ולראות אותה הכי שמחה שאפשר וגם להיות ממש ממש שמחה בעצמי כי לפעמים האושר הכי גדול נמצא במרחק 15 דקות מהבית וכל מה שצריך זה חול, מים והמון גוונים של תכלת וכחול.

[youtube vaTbpo7nyOc nolink]