ילדים הם החלק הכי מלחיץ בכל העסק הזה של הבידוד.

לא בטוחה שקיימת אמא שלא שואלת את עצמה מה ואיך אני הולכת לשרוד איתם חודשיים ברצף.
כלים, בלאגן, שיעורים, מריבות, צעקות וזאת עוד רק תחילתה של הרשימה.
בעיני, זה בדיוק הזמן לעשות מהלימון לימונדה!
זה הזמן להיות האמא הזאת שאין לה לאן למהר, האמא שלא כל היום מחוברת לטלפון ולמשימות בעבודה,
האמא שלא צריכה לרוץ מחוג אחד לשני, לקניון, לסופר ומה לא.
זה בדיוק הזמן לשבת איתם על השטיח ובאמת להקשיב להם. כן, להקשיב.
זה בדיוק הזמן להתכרבל איתם בסלון ולראות סרט יחד, לצלם איתם ולוג או סרטון לטיק טוק,
להכין ארוחת צהריים משותפת או לעשות זמן קריאה משותף בסלון ולהציץ באלבומים משפחתיים.
תשומת הלב הזאת תעשה לכולכם זמן משפחה מדהים וזכרונות שלא ישכחו!
והמלצה חמה ממני- תכינו יומן קורונה משפחתי!!! "מה זה אומר" את שואלת??
בכל יום תצלמו תמונה משפחתית ותכתבו כמה מילים מכל אחד מבני הבית.
בסוף התקופה כנסו לאחד מאתרי האלבומים הדיגיטלים ועצבו לכם אלבום שיסכם את התקופה ההזויה הזאת-
זאת תהיה מזכרת מטורפת- לא פחות מאלבום חופשת הקיץ! מבטיחה!
אם תשרדו את התקופה הזאת, תעדכנו אם צדקתי או לא. חחחח
נוסף לזה, אני ממליצה בחום, כבר ביומיים הקרובים, להודיע לילדים ברשמיות על קיום ישיבה משפחתית.
מטרת הישיבה היא להעלות את האתגרים שצפויים לכם במהלך התקופה הקרובה ולארגן מחדש את שגרת הבית. הכללים שלי לישיבה משפחתית:
- לתת לילדים להציע פתרונות שיכולים לעזור.
תתפלאו, אבל כשנותנים לילדים מקום נכבד של בעלי דעה והחלטה, הם מקפידים לעמוד בהבטחות שלהם.
- תדברו על מה כן אתם מצפים מהם (לא מה לא, אלא מה כן!!)
לדוגמה: לא לומר "אנחנו לא רוצים שתריבו ותצעקו" אלא "אנחנו יודעים שאתם אחים שאוהבים אחד את השני ולכן אנחנו סומכים עליכם שתכבדו אחד את השני ותשתפו אחד את השני במשחקים"
לא לומר "אנחנו לא רוצים בלאגן בבית" אלא "כולנו רוצים סביבה שיהיה לנו כיף להיות בה יחד, כל אחד מאתנו יהיה אחראי להחזיר את המשחקים והנעליים שלו לחדר".
- תדברו רגשות!! אל תחששו מרגשות מכאיבים.
זה לגמרי בסדר לומר להם שאתם מרגישים קצת לחץ או דאגה. תסבירו להם את הרגשות באופן פשוט ולא מסובך. תסבירו להם את המצב ותספרו להם בדיוק מה שאתם אומרים לעצמכם בראש- שזה זמני והכל יסתדר, אבל כרגע זה המצב וצריך ללמוד להתמודד איתו עד שהוא יעבור. תסמכו על הילדים שלכם שהם ידעו להתמודד עם זה. גם אם אנחנו נמנעים מלדבר על הרגשות המכאיבים שלנו, הרי את התחושות והאווירה בבית לא ניתן לזייף או להסתיר. תהיו בטוחים שהילדים שלנו מרגישים הכל ואז, במקום לבטוח ולסמוך שהכל יהיה בסדר, הם יפתחו תחושה של חוסר וודאות, פחדים ובמקרה היותר גרוע, חרדות.
- חלקו את משימות הבית
רשמו את המשימות על דף, תפרטו ותסבירו מה אומרת כל משימה (לדוגמה: המשימה "לקפל כביסה": מי שלוקח על עצמו את קיפול הכביסה צריך להוריד כביסה, להחזיר את האטבים לסל ולקפל ערימה נפרדת לכל אחד מבני המשפחה). אחרי שהסברתם מה אומרת כל משימה, אפשרו לכל ילד לבחור בעצמו איזו משימה הוא לוקח על עצמו לתקופה הקרובה. אצלנו ברשימה יש קיפול כביסה, שטיפת כלים, סידור הבית וניגוב אבק. לכל אחת יש משימה שהיא אחראית לטפל בה בזמנה.
זהו, עד כאן להיום.
מחזיקה לכולנו אצבעות שהמשימה תושלם בהצלחה,
המון בריאות לכולנו
נופר חן | אימון קבוצתי לנשים שרוצות יותר | 0506941384
וכמובן שאתן יותר ממוזמנות להצטרף