"יזכור למנשייה" סרטה של ענת אבן

הסרט "יזכור למנשייה" שופך אור על ההסטוריה של מה שהיתה בעבר שכונה ששכנה בין תל אביב ליפו. בסרט ענת אבן בחרה לספר את ספור מנשייה במקום שהיא חוותה את זה. ענת: "הבחירה שלי להתבונן בהווה ודרך ספורי זכרון לקבל אינפורמצייה"

manmilemala

פארק צ׳ארלס קלור הירוק וסביבתו מוכרים לי היטב. אני מרבה לטייל באזור, ללכת לאורך חוף הים שבין תל אביב ליפו.

הגעתי לצפות בסרטה של הבמאית ענת אבן "יזכור למנשייה"  מבלי לדעת אודות הסוד  הטמון מזה 50 שנים במקום שחשבתי שאני מכירה היטב.

בחרתי לפתוח עם הוידוא הזה משום שהסרט טלטל אותי הייתי המומה איך לא הכרתי את הספור שמאחורי המקום, האנשים ובעיקר עצובה.

על  הסרט

הסרט נפתח בצילום מחלון ביתה של הבמאית הסתכלות של כאן ועכשיו על הירוק .

אבל  מסתבר  שתחת כרי הדשא, מגרשי האספלט ובתי המלון שכל כך מוכרים קבורה  שכונת מנשייה שעברה גלגולים שונים במאה השנים האחרונות.

manavar (1)

מנשייה, היה רובע מעורב בצפונה של יפו שהוקם בסוף שנות ה 70 של המאה ה-19 ב-1948 ארגון האצ"ל הרס חלקים מהשכונה במטרה לפתוח ציר גישה לכיבוש יפו, ותושביה הפלסטינים נמלטו.

פליטים יהודים מאירופה וצפון אפריקה נכנסו לבתים הנטושים והתמקמו בהם. כמה אירוני שאנשים שנטשו רכוש והגיעו לישראל משתלטים על רכוש שאינו שלהם באין מפריע. בסרט מובאות עדויות של ערבים שהתגוררו במקום ויהודים שהתגוררו בבתים שלהם.

עיריית ת"א שבתחומה נמצא השטח תכננה להפוך את השכונה למרכז העסקים הגדול של ת"א, שיהווה מקף המחבר בין יפו לת"א המתפתחת. בשנות ה- 70 החלו ליישם את התכנית.

 העירייה פינתה את התושבים, הרסה את הבתים, וקברה את שרידיה של השכונה תחת מרבדי הדשא, הבטון והאספלט.

בסרט ענת אבן בחרה לספר את ספור מנשייה במקום שהיא חוותה את זה.  ענת:  "אני מצלמת בהווה אך המבט הכמו ארכאולוגי חושף שכבות מוקדמות יותר של המקום והחיים הקודמים שרחשו פה"

manavar (2)

הבמאית הזמינה אל הפארק  נשים יהודיות ופלסטיניות שנולדו או גדלו בשכונה, אך יום אחד נאלצו לעזוב, לברוח או להתפנות, כל פעם בעקבות צרכיו השונים של השלטון.

הנשים הגיעו  עם בני משפחתן , לפיקניק במחוז ילדות.  עבור חלק מהן זו הייתה חזרה ראשונה אחרי 60 שנה למקום שבו נולדו וגדלו. המפגש שלהן עם  המקום, הבלבול והניסיון לחפש את הבית מטלטלים.

ענת:  "אני רוצה להישיר מבט אל העבר שתמיד מעורב בהווה שלנו, "יזכור למנשייה" מנסה לפעול כנגד ההשכחה, המחיקה, ההסתרה וההכחשה הטמונים באידאולוגית השלטון והכוח".

לסיכום

אני חושבת שחובה לכל מי שחי כאן לראות את הסרט . ההיסטוריה היא חלק שלא ניתן להתעלם או לברוח ממנו אלה היסודות שעליהם נבנה ההווה. התעלמות או הסתרה בסוף מבעבעים ומה שמבעבע מועד להתפרץ.

ענת אבן, בימאית תסריטאית ומפיקה מוערכת, יוצרת סרטים בעלי אמירה נוקבת. זוכת פרס אמנות הקולנוע מטעם משרד החינוך והתרבות,  זוכת פרס לנדאו מטעם מפעל הפיס. בין סרטיה: ״דודא״, ”אסורות”, "אחרי הסוף", "מקדמות", "שבת בג'נין”, ועוד.

 

קו-פרודוקציה ישראלית צרפתית.

מפיקים: Rouge Productopns  ז׳אן ביגו, ענת אבן

תסריט ובימוי: ענת אבן

צלם: דניאל קדם    מקליט: חזי דוידיאן    מוסיקה מקורית: אלי שרגורודסקי DJ.E

עורכות: יעל ביטון, טל שפי

הופק בסיוע: CNC, קרן קולנוע צרפתית, קרן מקור, מועצת התרבות-מפעל הפיס, קרן משפ' אוסטרובסקי.

השתתף בפסטיבל דוקאביב.

צילום: יח"צ

 הסרט יוקרן בסינמטק ת"א במהלך נובמבר 2018

  • יום ו' 30/11 בשעה 12:30

שלכם ובשבילכם,

נירה פרי

בלוגרית בסלונה , מאמנת המתמחה באימון נשים

 

נירה פרי
נירה פרי ,מאמנת אישית ומאמנת קבוצות מתמחה בהעצמת נשים במעגלי החיים,בלוגרית ,לוכדת רגעים ,חולמת ציורים :) מחייכת לחיים