יושרה פנימית כשעון מעורר

בחורה עם מחשב נייד

כמו שהבטחתי, אני ממשיכה לשתף במסע הזה שהתחלתי לשינוי הרגלים.
וברור שזה התחיל עם העקב אכילס הכי קשה שאני מזהה בדפוסים שלי – שגרת בוקר.
אתמול בלילה דרך חזרה מקורס שהנחיתי במרכז לביתי בגליל התחתון, ישבתי והקשבתי לשיעור בתכנית שעסק בשגרת בוקר.
ברור שישר הזדהיתי, ראיתי אותי הדמיונית משכימה לי ב- 05:00, מכינה לי צ'אי קסום ופורסת את מחצלת המדיטציה שלי בפטיו הקסום ומלא הצמחייה הפורחת שלי, ממש ליד הערסל…
בסיום, מכינה כריכי בריאות מופלאים לילדים שמתעוררים לצלילי ניגונים שלווים בבית, מסדרים את החדר ויורדים לחיבוק ארוך לפני היציאה ליום לימודים מפרך….
ואז הגעתי הביתה.
חניתי, אכלתי, ראיתי פרק אחרון בעונה 14 של האנטומיה של גריי והלכתי לישון לקראת הבוקר החדש בחיי החדשים.
ולא תאמינו –
זה היה ממש כמעט.
רק שלא קמתי בזמן, כולם התעוררו מאוחר, דחיפות קלות, שוחד שוקולדי (שלפחות אותו הכנתי מהערב) והרבה שכנוע עצמי שפשוט היתה פה תקלה נקודתית זמנית.
והכי מופלא – רגע לאחר הסאונד המופלא של טריקת הדלת אחרי הילדים – חזרתי למיטה ללא שום כוונה לצאת ממנה בקרוב.
ואז, עלתה עדי לשידור חי בקבוצת הליווי של התכנית ובטעות נלחץ לי.
ובתוך השיתוף שלי בהתנגדות שיש לי ליכולת שלי להיות המופלאה כמה פסקאות לעיל, היא אמרה לי משפט שהפיל לי את כל האסימונים שלא הבנתי בקטע הזה עד היום.
כי הרי אני באמת יודעת לקחת החלטות וליישם, להרים פרוייקטים, לכבוש יעדים – אז מה זה שעה בבוקר? לצאת מהמיטה?
כמה ספרים קראתי, שיטות, סרטונים – וכלום.
מה היא אמרה?
שהסיבה שאני כ"כ סובלת מזה הוא שאני פוגעת באינטגריטי הפנימי שלי. שאף אחד חוץ ממני לא יודע על הדילים האלה שאני סוגרת עם עצמי ולא מקיימת לאחר מו"מ שקרי ומזוייף עם עצמי התחמנית.
וזה כ"כ מדוייק.
זה פצע שלי מול עצמי.
מול החזון שלי, מי שהייתי רוצה להיות, החיים שהייתי רוצה לחיות, ההרגלים שהייתי רוצה לאמץ ומול אלו הקיימים, המצויים בי שנים, המנהלים אותי לפעמים – חייבת להודות.
וזה מתקשר שוב למחוייבות חיצונית ולעיסוק שלי בצורך הזה לייצר מחוייבות החוצה כדי להצליח בפנים – מה שעומד בסתירה לכל מה שאני מלמדת ונואמת עליו.
ואולי זה בדיוק השיער שלי עכשיו – ללמד את עצמי ליישם את התיאוריות שלי.
אז הולכת על מודל ביניים –
מתחייבת בפני עצמי מולכם שם בחוץ להיטיב עם הבוקר שלי ולפעול לקום חצי שעה קודם החל ממחר.
איך? לא יודעת עדיין – יהיו ניסויים קליניים בבני אדם.
אשתף, אולי אצליח לתרום גם לכם משהו….