יומנה של אימא – לתת, את הנשמה ואת הלב

עוד פוסט במסגרת הפרויקט  #מאתגרוכיףעםהילדים.
כשמירית כתבה על אתגר שבועי הקשור במנהגי תשעה באב לא הייתי בטוחה שאצליח לעמוד הפעם במשימה.
כחילונית אפיקורסית לגמרי שהקשר בינה לבין הדת הוא מליוני שנות אור, רק האיזכור עורר בי אנטי.
אבל אז, כהרגלי, המשכתי לקרוא ונתתי למשימה את הפרשנות שלי.
לנתינה ולאהבה אין הבדל בין דת, גזע ומין.
עוד שבוע שהאמצעית לא בבית ו'התלבשתי' בעיקר על הקטנטנה.
והנה לפניכם תוצאות המשימה:

חלק א' – מחזירים אהבה לסביבה

אהבת חינם לא חייבת להיות רק בין בני אדם.
הטבע משרת אותנו נאמנה ואין סיבה שלא נחזיר לו אהבה וגם נתרום לאיכות הסביבה.
מיחזור אצלנו בבית זו לא מילה גסה.
בקבוקים ועיתונים אנחנו ממחזרים כבר שנים והם בד"כ משימה של הגדולים לחלק אותם לפחים השונים.
מאד מתלהבים להחזיר את הפחיות והבקבוקים הקטנים לסופר ולקבל כסף לפינוקים.
כשהגדול בילה עם חברים בבריכה, יצאתי עם יובל למשימת חלוקה.
תחנה ראשונה- מיחזור בקבוקי פלסטיק


ניסיתי להסביר לה עד כמה שאפשר (בהתאם להבנה של בת 3) שאחרי שסיימנו לשתות והבקבוק ריק, אם נשים אותו במיחזורית יעשו ממנו בקבוק חדש.
תחנה שניה – מיחזור עיתונים וניירותגם פה לווה הסבר קצר על העיתונים שסיימנו לקרוא ועל ציורים שכר לא צריך שבמקומם נקבל דפים ועיתונים חדשים.
תחנה שלישית – מיחזור פחיות

תמורת 2 שקיות של פחיות קבלנו כסף שיובל שמרה ואחה"צ קנתה לעצמה ארטיק בקניון.

חלק ב' – תעביר את זה הלאה

מודה ומתוודה יש לי בעיית אגירה 'קלה', בעיקר של בגדי הילדים.
הבעיה מוכיחה את עצמה יפה כשכל הבגדים ששמרתי משקד משמשים את יובל.
בנוסף לבגדים שמקבלים מחברות וקונים קצת חדש כי לפעמים קשה להתאפק – יש לילדה כמות בגדים שיכולה להספיק לכל בנות הגן שלה ביחד.
לפעמים לא מספיקים ללבוש הכל וכבר קטן.
והפעם אין יותר עבור מי לאגור אז מעבירים הלאה: למשפחה, חברים או לנזקקים ומבקשים :"מה שלכם לא מתאים , אנא המשיכו את השרשרת והעבירו לבאים".
אחרי שעשינו סדר בבגדים של יובל, קון מארי סטייל, הוצאנו המון בגדים קטנים.
את השקיות  העמוסות כל טוב העברנו עם המון אהבה לילדות קטנטנות אחרות.

חלק ג' – חוזרים לביה"ס עם חיוך

יצאנו לעשות השלמת ציוד ביה"ס לגדול.
בחנות גילינו שלט עם בקשה לתרומה – ממש משימה בהזמנה!

בין הקניות אספנו גם שקית עם ציוד לביה"ס והוספנו בשמחה לעגלה.

חלק ד'- מעשים מאחורי הקלעים חזקים ממיליון מילים

החצי שלי הוא אדם של עזרה ונתינה מכל הלב גם אם לא תמיד כולם רואים ויודעים ותמונה בפייסבוק מפרסמים. (אפילו הטיל איסור פרסום של פרטים מדויקים בפוסט).
כחלק מעבודתו הקשורה למיחשוב באחד מבתי החולים, הוא מסתובב רבות בין המחלקות .
השבוע הבנתי, ככה סתם מהאזנה לשיחות שלו תוך כדי נסיעה שלקח על עצמו פרויקט מבורך.
כאשר ראה את מערכות הטלוויזיה המיושנות במחלקת הילדים ופנה להנהלה בבקשה לעזרה.
אחרי שאישרו לו שתתקבל לשם כך תרומה נדיבה, יצא לחפש חברה שתהיה הכי יעילה ומתאימה ותתן לילדים מערכת חדישה ומגניבה שתנעים להם את השהות במחלקה.
אז כרגע הכל מאחורי הקלעים ואין תמונה, אבל אני בטוחה שתוכלו לתאר את שמחת הילדים וצוות המחלקה כשיגיע הציוד החדש.
מאחורי ולפני הקלעים – דברים שמרגשים ואת הלב מרחיבים ואיזה כיף שזה המודל שממנו הילדים רואים ולומדים.

וזו בהחלט הנימה,
שלסיום הפוסט מתאימה.
מקווה שעמדנו בכבוד במשימה.
ושתמיד נהיה בצד הנותן.

תזכרו שלא צריכים להיות עשירים גדולים כדי לתת, לעזור ולתרום.
גם מעשה קטן יכול לחולל פלאים.

והעיקר- שתעבירו את זה הלאה!