הכל התחיל בעצם מחגיגות ה-70 של דוד בני
והסתיים בטיול משפחתי שהיה חויה ענקית.
קצת מאחורי הקלעים:
דוד בני הוא בעצם סוג של סבא עבור ילדי.
מאחר ובעלי התייתם מאימו בגיל 11,ומאביו לפני 9 שנים כך שרק הבן הגדול זכה לטעום מעט מדי זמן עם סבא.
ולכן אימצנו בשמחה ובאהבה את דודו של בעלי למשפחה הגרעינית.
כמובן שהאימוץ היה הדדי.
דוד בני הוא מטייל מקצועי ואין כמעט מקום בעולם לא טייל בו.
לרגל יום הולדתו ה-70 ,יצאנו להרפתקאה משפחתית שכללה כמובן גם את בנו,כלתו ונכדתו .
בדיוק כששבנו מהטיול,עמדו לצאת לשם חברים ולכן שינסתי מתניים ומקלדת
והעלתי את כל החויות ,הרשמים והלקחים על הכתוב כשהיו עוד טריים טריים .
לקראת הקיץ הקרוב והנהירה ההמונית של חברים ומכרים ליער השחור ,מצאתי עצמי שולחת את הקובץ במייל עשרות פעמים ולכן החלטתי שזה הזמן לתעד אותו בבלוג לנחלת הכלל.
כמובן בצירוף תמונות.
מציינת רק שיצאנו לטיול בחודש ספטמבר ,לשבוע מחמישי-חמישי והוא כלל שתי משפחות:סבא בן 70, הורים +בת 8,הורים+בן 7 ובת 4.
יום חמישי
הגענו לשדה"ת בפרנקפורט בסביבות 21:00 בערב
והלכנו לאסוף את הרכבים מההשכרה.
מחכים לרכב בשדה"ת בפרנקפורט 
המלצות:1. השכרנו רכב כבר מהארץ דרך סיקסט (שלמה),הם לא הכי מומלצים(פרוט בהמשך) אבל הם היחידים שפתוחים 24 שעות בשדה"ת ואפשר לקחת מהם רכב בכל שעה שמגיעים
2.לבקש רכב על דיזל –חסכוני בדלק
3.לקחת רק סטיישן עדיפות לפסאט (הרבה מקום לתיקים ,מזוודות ובכלל)
4.לודא שיש גי פי אס ברכב (למרות שהם מותקנים בילד-אין ברוב המכוניות)
5.לעשות ביטוח כולל לרכב נגד נזקים הגרמנים יקים ומאד קפדנים על כל שריטה
6. לא להתקמצן ולקחת לפחות עגלה אחת למזוודות כי שדה"ת גדול ומבלבל ולא כיף להיסחב בו עם מזוודות
7.אם נוסעים יותר ממשפחה/רכב אחד מומלץ ביותר להצטייד במכשירי קשר –עוזר מאד בתקשורת בין 2 המכוניות ,אם רוצים להסתובב בנפרד אפילו בין בני המשפחה .חוסך בשיחות טלפון לתאום (לא לשכוח סוללות),גם בשדה"ת וגם בקניונים ובפארקים גדולים
את מפתחות הרכב מקבלים בדלפק ההשכרה אבל אז צריך ללכת לבד לחניון כדי לקחת אותו –שימו לב טוב אם אין נזקים רכב כי אין נציג שלהם שמלווה אתכם אליו אבל אח"כ הם מסתכלים על כל דבר עם זכוכית מגדלת.
נסיעה של כ-שעתיים וחצי לסנט מורגן- חוות משפחת רומבך שם ישנו במשך כל השבוע.
http://www.kronenhof-schwarzwald.de/bauernhof.html אתר החווה:
למש' רומבך 3 יחידות אירוח המתאימות אפילו עד 5-6 אנשים .כוללות מטבח מאובזר לגמרי: סכו"ם, צלחות ,כוסות ,סירים, מקרר, מיקרו ,קומקום חשמלי, תנור ועוד……רק את האוכל לקנות בעצמכם.
מיטות ומצעים בחדרים.במקלחת יש ניר טואלט ומגבות – את היתר צריך להביא .רצוי להצטייד במס' מגבות שאפשר לצאת איתם לפארקים המים ולמרחצאות.יש מכונת כביסה אם צריך. מחירים מצחיקים:50 יורו ללילה ליחידת דיור
הנוף מחלון החדר:
יום שישי
מאחר ולא הספקנו להצטייד כראוי יצאנו לאכול א.בוקר במלון אחר בעיירה.
היו קרירים ולא אדיבים ושילמנו מחיר אסטרונומי של 80 יורו (אמנם ל-8 אנשים אבל עדיין מוגזם)
יצאנו אל עבר העיירה טיטיזה במרחק של כ-20-30 דקות נסיעה
(titisee )
במרכזה נמצא אגם מדהים ומומלץ בחום לשכור סירת מנוע ולשוט בו
עלה 12 יורו לחצי שעה עד 5 אנשים וחצי שעה זה מספיק ביותר. הסירה פתוחה אבל יש לה גם גגון
אתר האינטרנט של הסירות
http://en.boote-titisee.de/Bootsverleih/Boats-for-hire/Electric-Boats
מסביב יש המון חנויות, בתי קפה ומסעדות.- מתאים ליום שמשי.
יש חניה בחינם ליד הרכבת שימו לב שהחניה שנראית מסודרת יותר היא רק לעובדים. במקום ולכן לחנות בהתחלה על האדמה.
Todnau משם נסענו לרכבת ההרים בטודנאו
http://hasenhorn-rodelbahn.de/index.php
זו הרכבת הרים הגבוהה בגרמניה ובין הגבוהות באירופה בכלל.
העלייה אליה ברכבל והירידה מהירה ולא מומלצת לילדים קטנים
אצלנו –לא העלנו את בת ה-4(היא פחדה,אבל חברים שנסעו שבוע אחרינו כן העלו בת 4 אמיצה במיוחד שנהנתה) אבל בני ה-7ו-8 נהנו מאד. חייבים לרדת עם מבוגר כי לילד היא קשה מדי לתפעול לבד. זמן העלייה +ירידה נע בין 20-30 דקות.
למטה בעיירה יש מזנון שנקרא המזנון של אנדי .בחוץ יש דוכן עם נקניקיות מעולות (לא כשרות כמובן) ובתוך הפאב יש פיצות שוות ובעל בית סימפטי וחברותי למרות חזותו הקצת מאימת והקעקועים
הנוף מול הרכבל
