יומן קרואטיה – יום 55 ונעמי בת 16

איך שהזמן עובר מהר, כשנהנים. 16 שנים מאז נולדה בת – הזקנים שלי ו-55 ימים מאז תחילת היומן, בדיוק הגיל שלי!

בחורה עם מחשב נייד

בעוד כמה שעות, באמצע הלילה, כשנעמי תרקוד ותפזז עם החברים שלה במסיבה בשדות ואני אשן עמוק – ימלאו לה 16.
ממש מהרגע שהריתי אותה, התהפך עלינו עולמנו. רק בדיעבד, רק במבט מרחוק אני מבינה או חושבת שאני מבינה מה קרה. זה התחיל בקטן וכמו כדור שלג גדל וגדל, רמס בדרכו כל מה שהכרנו, כל מה שרציתי אי פעם למעני ולמען בנותיי. ובתוך מעגל ההרס קשה לעצור ולהבין או לסמן מתי ואיך זה התחיל. רק כשהגענו הכי נמוך – הדברים התבהרו ומשם התחילה הצמיחה. כמו לבלוב בשטח חרוך, אחרי השריפה.
היום, כשנעמי חוגגת 16 קייצים לוהטים, אני יודעת איזו נערה מדהימה גידלתי. לביאה אמיתית (מזל אריה..)
היום אני מתהדרת בגאווה בנערה דעתנית, חכמה, מוכשרת בטרוף, שאפתנית, יפה בחוץ ובפנים ומודעת. מודעת לעצמה ומודעת לאחרים. אחראית, יצירתית, קומיקאית בחסד, שאוהבת לנגן ביוקליילי שלה (ובגיטרה ובפסנתר), לשיר, להצחיק, לדבר גרמנית ולבלות. והיא שונאת וורוד. כל הsweet 16 הזה, זה בעצם בשבילי. כי בא לי לעוף על הגיל הזה, לפני שייעלם והפעם, עם צעירת בנותיי, כבר לא ישוב…
מאחלת לנעמי שלי, להגשים את השאיפה שלה להגיע לירח ולהיות האסטרונאוטית הישראלית הראשונה
ומאחלת לעצמי עוד המון מנגו ופסיפלורה מהגינה. לא, אין קשר בין הדברים.זה פשוט טעים וכיף שגם הגינה שלי בארץ מפנקת אותי.

55

55ב

א