יומן מעבר: יום 1

…וחשבתי שאם אכתוב ״יומן מעבר״ זה יעזור לי לצלוח את המעבר הנוכחי בשלום ואולי גם יועיל לאנשים אחרים שמזדהים עם הקושי..

בעוד 21 יום אני עוברת דירה , מיחידת דיור קטנטונת ומתוקה, אליה  נכנסתי לפני 6 שנים כשחזרתי ארצה (ממגורים בבית רחב ידיים בארה"ב..).

והגיע הזמן קצת להתרחב..

בפוסט הקודם שיתפתי אתכם בקושי שאני חווה במעברים, וחשבתי שאם אכתוב ״יומן מעבר״ זה יעזור לי לצלוח את המעבר הנוכחי בשלום ואולי גם יועיל לאנשים אחרים שמזדהים עם הקושי..

אחרי שאתמול החלטתי שאני מתחילה את המיונים לקראת המעבר, נפלתי לעייפות גדולה ( פטנט של להגן על עצמי ולברוח מהקושי..) היום סוף סוף התחלתי..
מה שעזר לי זה להגיד לעצמי: רק את הקופסה הקטנה הזאת שעומדת בספריה שלך סגורה וחתומה מאז שהגיעה הנה במכולה לפני 6 שנים…( בדיוק בסוף החודש אחגוג 6 שנים לחזרתי ארצה!)

ואיזה אוצרות שמצאתי בה!

 

יומן מעבר 1

ספר קלטות אודיו עם שיעורים וניגונים של ר׳ דייויד זלר ז״ל שנרכש בElat Chayim Jewish retreat center, בקונטיקוט, לשם הייתי נוסעת כל קייץ למלא מצברים וללמוד..
וקלטת וידאו ישנה בכיכובו של ר׳ זלמן שכטר שלומי מייסד תנועת התחדשות היהדות בארה״ב, עם שיעורים שלו על מעגל השנה.
וכדי שאוכל להנות משכיות החמדה האלה, אצטרך למצוא מישהו שימיר לי אותן לקבצי מחשב ( היום גם הcd הולך ונהיה פאסה..)

וגם מצאתי בו יומני נסיעה קטנים ובהם רשמי מסע מאחד הביקורים שלי בארץ ב2009
ויומן נוסף מהטיול האחרון שעשיתי( ונהגתי!) עם אמא שלי,ז״ל לפרינס אדוארד איילנד, ב2008, ושניהם הפעילו את בלוטות הדמעות שלי..
זה טוב, אני מעודדת את עצמי.. את מנקה ומתמירה אנרגיות…
ועל כל מה שבי ש״נתקע״ 6 שנים בתוך קופסאות קטנות ולא איפשר לי לפרוס כנפיים ולהתרחב, מצטערת. סליחה. תודה. אוהבת אותך.