לבייביסיטר שבני היכה הערב,
איך אומרים סליחה לנערה כה מתוקה, כה עדינה, שאנחנו כל כך אוהבים? איך אמא יכולה להתנצל בפני הבייביסטר שבנה היכה?
אני רוצה להגיד לך שזה לא היה באשמתך ולהתנצל כי זה כנראה היה באשמתי. הייתי צריכה לצפות את הנולד. יום שמתחיל עקום ייעודו להסתיים בהתנגשות חזיתית.
תביני, הכל היה מתוכנן לו בראש. איך את אוספת אותו מהקרטה ואתם צועדים ביחד לעבודה של אמא. איך כשאתם מגיעים הוא מתיישב על המחשב ומשחק קצת, הוא אפילו ביקש ממני רשות לכך כבר ביום שלישי ואז אתם נפרדים ממני יפה והולכים לבנות מחנה בסלון, עם כל הכסאות, השמיכות והבובות. מחנה שהוא יבקש לא לפרק, כדי שאבא יראה אותו כשהוא חוזר בלילה מהעבודה כשכולם ישנים. אצלו בראש היה מתוכנן אחר הצהריים נפלא.
אבל מה לעשות ודווקא היום יש גשם בחוץ. ומצעידה אישית ומיוחדת עם הבייביסטר האהובה, הוא מצא את עצמו באוטו עם אבא של ילד מהחוג שהוא בכלל לא מכיר, שהסכים לעשות לי טובה ולהקפיץ אותו אלי. והמחשב, הוא תפוס, שכחתי. יש סדנא היום וכל המחשבים משוריינים לצורך העניין.
מכאן הכל רק התדרדר. הוא הכה אותך, הוא נשך אותי, הוא ברח לרחוב, רץ הביתה. את בעקבותיו עם אחותו ואני מפנה את הגב וחוזרת לעבודה קרועה ובוכה מבפנים, שלווה ומחייכת מבחוץ. רק מחכה להודעה ממך שכולכם הגעתם הביתה בשלום. עשית נכון שהתקשרת אלי כשהגעתם, הוא חסם את הכניסה ופחדת שמשהו יפגע, נערה לא אמורה להתמודד עם דברים שכאלו. ראיתי את הבלבול בעיניים שלך, את הדמעות, את הפגיעה, עמדת חסרת אונים, לא יודעת מה לעשות.
את לא אמורה לדעת מה לעשות את רק בת 16. כשחיבקתי אותו על הרצפה בעודי מנסה להתחמק מהשיניים שלו, מנסה להרגיע, להגיד לו שאני לא כועסת, שאני אוהבת, שעזבתי הכל ובאתי כי הוא זקוק לי עכשיו כאן. ניסית לעזור, להגיש בקבוק מים אולי הוא ישתה וירגע. מחווה כל כך קטנה אך עם זאת מלאה באהבה.
כשהוא נרגע סוף סוף, ראית בעיניים שלו שהוא מבין מה הוא עשה כשהוא היה שם. כשהוא היה שם בתוך הבועה הזו שלו, של הרגשות שמציפים אותו מכל עבר והוא לא יודע איך להכיל את הכל מבפנים, איך להתמודד והכל מתפרץ החוצה על מי שנמצא הכי קרוב. ההתנצלות שלו, אומנם הכילה מילה אחת בלבד: "סליחה" אך היא הייתה כל כך כנה, שוברת לב כמעט.
בחודשיים האחרונים ניסיתי לרמוז לך שהוא ילד מיוחד, אנשי המקצוע אומרים שהוא "מורכב". אז זה גם היה לי "מורכב" להסביר בדיוק מה יש לו ומה הוא צריך, הרי את פוגשת אותו פעם בשבוע לשעתיים. מה כבר יכול לקרות בפעם בשבוע לשעתיים? אז גילינו היום שהרבה יכול לקרות בפרק הזמן הזה.
אם תבחרי לקום ולעזוב ולמצוא לך ילדים אחרים, קלים יותר לטפל בהם בימי חמישי בין 17:30-19:30 אני אבין בהחלט. אני פשוט לא יודעת אם אוכל למצוא עוד משהי כמוך. אז בבקשה אל תעזבי אותו, אל תעזבי אותנו, כל כך הרבה שינויים עוברים עליו בחודשים האחרונים, את אחד הדברים הקבועים בחייו. הוא אוהב אותך, אני זקוקה לך.
אז איך אמא אומרת סליחה לביביסיטר האהובה שבנה היכה? כנראה שבדיוק כמו בנה, במילה אחת "סליחה".
