כבר עשרים שנה שאני חוגגת את יום המשפחה, אני חושבת שהורות היא חלק בלתי נפרד מההתפתחות שלי כאדם, בכל שנה מחדש אני משתנה, לומדת דברים חדשים בעיקר מילדיי.
אני לומדת תוך כדי מסע רגלי שמרגיש כמו מסע כומתה נצחי, עושה לעיתים דרכים לא סלולות, משנה סדרי עולם והופכת שולחנות בשבילם – כי אני האמא שלהם.
כתבתי מכתב תודה לילדי במיוחד ליום הזה, יום המשפחה.
לפני 20 שנה בדיוק הענקת לי, בני הבכור, את התואר הכי שווה שיש,
שום תואר באוניברסיטה או תעודת הצטיינות לא שווה יותר ממנו!
ומאז, כבר 20 שנה, אתה ואחיך ממשיכים לאתגר, לבדוק ולשפר את ההורות שלי.
דרככם אני רואה את ההורות מכל כך הרבה זוויות וגוונים.
בתחילת הדרך חשבתי שאתם כמקשה אחת, שלכולכם אני צריכה לדאוג באותו האופן
אבל אתם למדתם אותי שכל אחד מכם הוא עולם ומלואו, כל אחד מכם זקוק למשהו אחר.
ככל שגדלתם, לימדתם אותי שאני יכולה לסמוך עליכם,
שאני יכולה לתת לכם לצעוד בשביל ובכל פעם לעמוד שם קצת יותר רחוק.
למדתם אותי איפה להתמקם שתדעו שאני שם ותוכלו גם בלעדי.
לימדתם אותי מתי מתאים לכם לשתף ומתי אני 'חופרת',
לימדתם אותי להיות מותאמת למה שאתם צריכים.
היום, ביום המשפחה, רציתי להגיד לכם תודה!
תודה על מי שאתם ומה שאתם מביאים לעולמינו.
תודה על שאתם מלמדים אותי להיות אמא שלכם.
תודה על הרגעים שאתם מאתגרים אותי ומאפשרים לי ולכם לצמוח ולדייק את עצמנו.
אוהבת המון
אמא
