יום הורים

שלום,

לי קוראים אביתר ויש לי אחות גדולה שקוראים לה תהילה.

אבל אף אחד לא קורא לנו ככה. לי כולם קוראים אביה ולתהילה כולם קוראים תילי.

אה, ועוד משהו חשוב. תילי ואני גרים בשני בתים.

ישנם הרבה ימים בחיים שאני אוהב, ימי הולדת, היום האחרון של בית הספר, פורים שבו אני אוהב להתחפש לכל מיני דמויות כמו סמי הכבאי כשהייתי יותר קטן או לוק סקייווקר בפעם האחרונה. אבל יש יום אחד שאני אוהב במיוחד. אני חושב שזה יפתיע אתכם קצת אבל אני ממש אוהב את יום ההורים השנתי בבית ספר. אני חושב שזה קורה אפילו פעמיים בשנה. אני יודע שאתם חושבים שזה קצת מוזר, נכון? כאילו, מה כל כך כיף ביום הורים?

אז זהו, זה בדיוק מה שרציתי לספר לכם. ביום ההורים, תמיד תמיד גם אמא וגם אבא מגיעים. ואז המורה יושבת ומספרת להם כמה אני ילד טוב בכיתה וכמה אני משקיע בלימודים וכל מיני דברים טובים אבל מה שבאמת כיף לי ומרגש אותי שאני יושב בין אמא לאבא. וזה קורה ממש ממש מעט. לפעמים זה קורה גם בימי הולדת או בכל מיני מפגשים משפחתיים אבל זה עם המון אנשים מסביבי וזה לא אותו הדבר. ביום ההורים, זה רק אבא, אמא ואני. אפילו תילי לא נמצאת. גם רציתי לספר לכם שפעם אחת, בזמן שישבתי בין שניהם, נתתי לכל אחד מהם יד וככה לאט לאט מבלי שהם ישימו לב, חיברתי להם את הידיים. אבל הם שמו לב, חייכו אלי במבוכה, לטפו לי את הראש ומיד הפרידו את הידיים שלהם. באסוש.

בכל מקרה, אני לא יודע למה זה כיף לי, אבל זה פשוט כך. אולי אני אדבר עם המורה והיא תעשה חמישה ימי הורים בשנה. מה דעתכם?

אחת מאיתנו
הבלוג הסודי של הבלוגריות בסלונה, שבו ניתן לכתוב בעילום שם את כל מה שלא נעים לכתוב בבלוג הרגיל